7
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
בראשית ג
א. ,השוה להם בהמות וחיות..."
לאחר שמספרת התורה אודות בריאתם של בעלי החיים בארץ ואודות בריאת אדם ואשתו ביום הששי למעשה בראשית, כולל דבריו של הקדושברוך-הוא אל אדם וחוה' ,ויברך... פרו ורבו... ורדו בדגת הים...", נאמרים בתורה שני פסוקים? בקשר למזונם של האדם ושל בעלי החיים:
,ויאמר אלקים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע... לכם יהיה לאכלה. ולכל חית הארץ וכל עוף השמים... את כל ירק עשב לאכלה".
רש"י מצטט בפירושו את סופו של הפסוק הראשון ביחד עם תחילתו של השני - ,,לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ" - ומפרש: ,,השוה להם בהמות וחיות למאכל, ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר, אך כל ירק עשב יאכלו יחד כולם".
בפשטות מובן, שהמילים ,השוה להם בהמות וחיות למאכל" באות ללמד שאסור היה לאדם ולאשתו לאכול בשר. כפי שמפרש ה,גורדאריה": ,,מה בהמה וחיה אינם אוכלים רק עשב, הכי נמי אדם - אכילתו עשב וירק ולא מידי אחריתי".
אך לכאורה, קשה לפרש כך, כפי ששואל בעל ה"לבוש":
א) כיצד ניתן להסיק מהמילים ,השוה להם בהמות וחיות" את המסקנה שאסור לאדם לאכול בשר, כאשר רואים במציאות שהרבה מאד ,חיות" הן חיות טורפות האוכלות בשר בהמה וכדומה?
ודחוק ביותר לומר, שרש"י סובר כדעה! שלפני החטא לא היו חיות טורפות בעולם, ורק לאחר מ באמצעות החטא נשתנתה תכונתם - משום שחידוש מפליא כל כך היה רש"י צריך לציין במקום כלשהו בפירושו על התורה, או לפחות לרמוז זאת'.
הרא"ם מסביר שהמשמעות של ,השוה" בין האדם לחיות היא, שכשם ש"לא הותר לחיה לאכול .. את האדם .. כך לא הותר לאדם .. להמית בריה לאכול בשרה". אך דחוק ביותר להסביר שזוהי כוונת רש"י, משום שאם כן ,העיקר חסר מן הספר" - רש"י צריך היה להזכיר את האיסור החל על החיות ,לאכול .. את האדם".
ב) מצד שני, כשאלת ה,גורדאריה": לשם מה יש צורך בהיקש - ,השוה... למאכל" - כדי ללמוד שאדם ואשתו היו אסורים באכילת בשר - הרי דבר זה
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.