1

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

בראשית

א. פירוש רש"י על ,בראשית..." והשאלה על בך

על ,,בראשית ברא אלקים"' מביא רש"י את מאמרו של רבי יצחק:: ,לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכםי... ומה טעם פתח בבראשית משום כחי מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". והוא מסביר, שזוהי התשובה לטענה של אומות העולם - ,לסטים' אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש-ברוך-הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו...".

מדיוק לשונו של רש"י ,לא היה צריך להתחיל את התורה... ומה טעם פתח בבראשית", ששונה מן הנאמר במדרשים אחדים': ,לא היה צריך לכתוב את התורה... ומה טעם כתב מבראשית" (וכדומה) - מובן, שהשאלה במאמר זה אינה על עצם כתיבת הפרשיות הללו - מ,בראשית" ועד ,החודש" בתורה, אלא על כך שנכתבו

בתחילת התורה*, אשר לכאורה היתה צריכה ההתחלה להיות ,החודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל"".

וכיון שהתשובה לשאלה זו היא ,שאם יאמרו אומות העולם...", יוצא, שכדי לסתור את הטענה ,לסטים אתם...", אין די בעצם כתיבת הפרשה ,בראשית ברא אלקים..." במקום כלשהו בתורה, אלא היא צריכה להכתב בתחילת התורה. ולפי זה, תמוה:

אף אם היה הענין של ,בראשית" כתוב לאחר ,החודש" ניתן היה לדעת ש,כל הארץ של הקדוש-ברוך-הוא היא, הוא בראה ונתנה...". ומדוע לא היתה זו תשובה מספקת לטענה שדלעיל, והתשובה היא דוקא כאשר ,פתח בבראשית"?

ב. ,פתח בבראשית" - ענין החשוב גם לישראל עצמם

כן יש להבין:

הערות

  1. 1. בראשית א, א.
  2. 2. ראה לקמן הערות 5, 6.
  3. 3. בא יב, ב.
  4. 4. תהלים קיא, ו.
  5. 65. ראה ב"ר פ"א, ב. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 112 הערה 41 ובשוה"ג שם.
  6. 66. ועד"ז הוא ביל"ש בא שם.
  7. 7. תנחומא (באבער) פרשתנו יא. לקח טוב ריש פרשתנו. ועד"ז בב"ר שם, ובפרש"י תהלים שם.
  8. 8. ראה שפ"ח כאן (בפי' הב'). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 3 (הערה 9) - שע"ד הפשט מסתבר לפרש שגם כוונת רש"י ב,ולא הי' צריך להתחיל כו'" היא דלא הו"ל לכותבו בתורה בכלל, ע"ש (וכפשטות הכתוב ,הגיד לעמו"). אבל ב,יינה של תורה" שבפירוש רש"י י"ל כבפנים. ובפרט ועיקר שרש"י מדייק ,פתח בבראשית" (וביל"ש בא שם: התחיל מבראשית).
  9. 9. לשון רש"י כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.