541
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וזאת למודעי, אשר גם ע"פ נגלה, הנה גזירת רבה -- דשמא יעבירנו -- לבדה
לא היתה -- מבטלת תק"ש בשבת וכמבואר בתוס' ר"ה שם. ויעוין ג"כ היטב בלשון
הרמב"ם הל' שופר פ"ב הלכה ו': אע"פ שהתקיעה כו' ולמה אין תוקעין כו'. ולכאורה
הוא אריכות לשון שלא במקומו ומובן ע"פ דעת התוספת, וכן ממ"ש רבנו הזקן בשו"ע סי' תקפ''ח סעיף ד'*, וראה ג'כ במחצית השקל שם ובמקומות שציין ...
(ממכתב כ"א תמוז תשי"ד)
במענה על מכתבו מכ"ז תמוז, הנה מה שלא הבאתי מירושלמי דר"ה רפ"ד בהנוגע להאמור במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בר"ה תש"ג מפני שלדעת הירושלמי מה דאין תוקעין בשופר בר"ה שחל להיות בשבת הוא מן התורה ולא מדרבנן והוא כקס"יד דרב חמא בר חנינא בש"ס דילן, ויעוין ג'כ בספרא פ' בהר (והובאה דרשה זו גם בירושלמי שם) אף שכמה ממפרשי הספרא אומרים שבספרא אינו אלא אסמכתא ועיין ג"כ בפני יהושע ר"ה רפ"ד בזה, ובכל אופן אין הירושלמי שייך למאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר, ומה שר"ל דהירושלמי לא סבירא ליי גזירה דרבה והוא על דעתו דבן עזאי וכמובא בירושלמי שבת והועתק ג'יכ בתוס' שבת ה' עיב, הנה אא"ל כן כי הרי גזירה דרבה היינו ג"כ טעמי' דמגילה ולולב והרי שם אין לימוד מפסוק, וגם להירושלמי סבירא לי' דאסור, וכסתם משנה, מה שהי' הרי"ף תוקע בר"ה שחל להיות בשבת, הרי מבואר טעמו כי לדעתו עתה תוקעין בכל מקום שיש בי"ד חשוב
אעיפ שאינו סמוך ועיין ר"ן ריטביא ומלחמות, בר"ה שם... (ממכתב ג' מנ"א תשי"ד)
.. במייש שמוכח במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר, דר"ה שחל בשבת ליכא תק"ש מן התורה וכדעת הירושלמי, הנה כבר ציינתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר כותב בפירוש שזהו רק מדרבנן וכן כותבים בפירוש האדמורי"ם שקודמים לו בענין זה ועד לאדמו"ר הזקן ועוד זאת שבמאמר הנדפס בהסידור הנה מבואר ג"כ מפני מה תוקעין בשופר מן התורה ורק רבנן גזרו בזה יעויין שם.
ומיש אני לעיין בפני יהושע רפ"ד דר"ה, הוא מפני שנמצא שם דבר פלא שכנראה סבירא לי' שגם להש"ס בבלי יש מקום לפרש דגם מן התורה אין לתק"ש
בשבת אשר לע"ע לא מצאתי לו חבר בזה... (ממכחתב כ"ז מנ"א תשי"ד)
הערות
- 1. לקוטי הוספות / ראש השנת שיחות 41
- 2. *) ראה לקו"ש ח"ט ע' 374. המו"ל.
- 3. וחד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.