512

... במ"ש בכלל אם לחשוב ע"ד נכבדות לבנם ... שי', -- הנה בזה ובכגון דא, גם באחרים, אין לבלבל את הבן או הבת, עד שתהי' איזה הצעה פרטית שנוגע לפועל, כי מה תועלת שידעו שחושבים, ואי אפשר שלא יבלבל עכ"פ קצת, ואחכ"ז איז הצעה מפורטת, ובפרט שקשור עכ"פ במקצת בשאלת ההסתדרות.

במ"ש הטעם בהנוגע לחתונת בנם ... שי' להמשיך בזה כיון שדחוק מחובות וכוי וכו', אף שהמחותנים אומרים שמצדם אין כל מניעה, ואינו יודע מה לעשות בזה,

הנה תמי' ופליאה, שהרי ידוע מרז'ל ומבואר בלקו"ת סוף פ' ברכה דנותנים פרנסה לאיש בשביל אשתו, וא'כ -- אפשר מה שדחוק הוא מפני שעדיין לא נתחתן, והטענה דאין בגדים מתאימים וכו', מובן עד כמה מגוחכת היא בענין עיקרי כהנ"ל, ושנוגע לכל החיים כולם כחתונה, ואפילו אם הי' ברור שיש מלעיגים, הנה התחלת כל הד' חלקי שו"ע הוא שאל יבוש וכו'. ובפרט שזהו ענין מדומה, שאין מלעיגים עד"ז אפילו בארצוה"ב ששם להן בכל העולם שכן הכסף תופס מקום ביותר, וכמה מבני ישראל כאן, ואפילו אלו שלא נתחנכו בבית חסידותי ודתמימים, מתחתנים ע"מ אח"כ ללמוד בכולל כמה שנים בהסכמת שניהם של החתן והכלה, אף שחיים חיי דוחק. עאכו"כ כשהמדובר בבנו של תמימים וכו' וכו'. ולפלא שאפילו בדבר פשוט כזה צריך לשאול מעבר לים, וכשעונים בזה -- ספק אם יועילו הדברים ואם יפעלו פעולתם. ופלא עוד יותר -- שכנראה אצל ההורים טעמים הנ"ל תופסים מקום לא פחות מאשר אצל הבן. האפשרי כי יסופר? ובמ"ש שאומר למה למהר, מובן תמיהת טענה זו, ועוד יותר מהנ"ל, שהרי ידע אינש בנפשיי, וכידוע מאמרי רז"ל בזה, וק"ל.

ויהי רצוז שיבשר טוב בכל האמור, ושיהיו הבשורות ברוח חסידותי.

במענה למכתב בנו האברך הנעלה ... שי' הכתוב בשמו הוא, ותוכנו, אשר שידך את בנו ... שליט"א, וקבל ע"ע ההוצאות הקשורות בזה, אף שהוא דבר שלמעלה מיכולתו, ושואל ע"ד עזרה בזה.

והנה מ"ש שהוא דבר למעלה מיכולתו, הרי כיוז שהורה תורתנו תורת חיים, שהאב חייב להשיא את בנו אשה, והודיעה ג'כ שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, נודאי שההוצאות ע"פ תורה הקשורות בקיום חיוב זה, הוא ביכולת האדם, שאף שאפשרי שלפי שעה אינו רואה בעיני בשר יכולתו זו.

ובנקודה השני', הנה ע"פ מאמר רז"ל כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך כי היי איש תם וישר וירא אלקים וסר מרע, שעד"ז הוא גם בהנוגע לרבותנו נשיאנו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכמו ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל זצוקללה"ה