510
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ואולי זהו הטעם שבשו"ת צ"צ הנדפסת לא נזכר כלל ע"ד הלימוד לאחר החתונה, ופשטות הסגנון שם משמע שמספיק שבעת הנישואין" הוא ת"ח. ועפיז גם יובז -- זה שלא נשמע במקומותינו שפב"פ (ישראל הנשוי לבת כהן) לומד בכ"י מסכתא פ' או נותן צדקה כו' -- שה"ז מילתא דתמי' קצת.
הדעות בנישואי ב"כ לישראל נקבצו באוצר הפוסקים ח"א סי' ב' סעיף ח' סקמ"ד. וראה שם לסוף סעיף י"א בנוגע לצוואת ר"י החסיד ס"ק יד-יז דמשם לימוד גם לעניגנו.
(ממכתב ניסן, ה'תשל"ח)
66 לחידודא י"ל דתלוי באת"ל שנישואין הן פעולה נמשכת -- גם הלימוד (והצדקה) צ"ל נמשך, בכל יום.
בענין ב' אחיות* שהקשה דאין ראי' מהירושלמי (תענית פ"ד ה"ה) -- הרא" דאין מצליחין הוא מהגירסא הישנה שם ובאיכ"ר פ"ב ותלונהו בחדא גופנא. והראי" מרמי בר חמא הוא שרב"ח לא האריך ימים...
(ממכתב ערב חג הסוכות, ה'תש"י)
מטעמים מובנים כדאי לדעתי שבמתנות לכלה לפני הקידושין לא תהי' טבעת (וכדאי לפרסם בשמי או שלא בשמי), ובלבד שיתקבל. (מכתב חורף ה'תשמ"א*)
- הוא* היפך הנוהג לאחרונה בין אנ"ש שי' לבזבז ע"יז ממונם אבי אַריבער שפרינגען די שכנתה וככל שהשכנה פוסט יותר -- מגרה היצה"ר להכנס לחוב יותר
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש תקלד לקו"ש חי"ט ע' 510
- לקוטי שיחות 331 לקו"ש חי"ט ע' 510
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.