468

... בהנוגע למה שכותב אודות נסיעה לכאן להתראות, ושלעת עתה אין היכולת בידו, הנה ע"פ המובן ממ"ש בתניא פרק ה' -- גם עתה היכולת בידו, ועוד יותר מהתראות בעלמא, כי הרי מבואר שם, אשר כשלומד תורתנו הק' ומשתדל להבינה ולהשיגה -- הרי האדם הלומד מתיחד ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות עם הענין שלומד אותו. ולכן כשילמוד שיעורים קבועים בתורת הנגלה ובתורת החסידות, שגם הנמצאים כאן לומדים אותם -- נמצא שהוא והנמצאים כאן מתייחדים ביחוד נפלא הג"ל עם הענין הנלמד, ובדרך ממילא איש עִם רעהו, ובפרט שעל ידי זה באה לגילוי גם כן הנקודת המבוארת בפרק ליב בתניא -- שרק הגופים מחולקים והנפשות כולם מתאימות וכו' ולכן כל ישראל אחים ממש. והרי לגבי עצם הנפש אין המקום מפטיק, כי הוא למעלה מן המקום, וכמובן ממה שכתוב בלקוטי תורה סוף חלק דברים ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית.

בברכת הצלחה בכל הנ"ל מתוך פרנסה ובריאות (ממכתב י"ב אייר, ה'תשט"ו)

במענה על מכתבו מי"ג תמוז, ולפלא שאין מזכיר בכל מכתבו שזהו יום גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, אשר נתקבל בתפוצות ישראל ליום התעוררות והתחזקות בהפצת היהדות בכלל, ותורת החסידות הדרכותיי ומנהגי' בפרט, אשר ע"ז נאסר אז ומסר נפשו משך ימי חייו עלי אדמות,

בו כותב אשר רוצה להתקשר וכו', ומבקש ברכה בלימוד התורה וכו'. הנה -- בידו הדבר. וכמבואר אופני ההתקשרות בכמה מקומות. וכללותם הוא לימוד תורת החטידות והליכה והנהגה בהדרכותי' ומנהגי', ולהשפיע על חבריו -- וסביבתו בכלל - בכיוון זה, כיון שאהבת ישראל היא הכלי לואהבת את ה' אלקיך שהיא היסוד כל התורה. ולא המדרש עיקר אלא המעשה, לקבוע מכאן ולהבא שיעורים בכל יום בלימוד תורת החסידות -- ומהן קודם התפלה -- ובפרט בש"ק. ולהדר בקיום המצות. וכמבואר בספרי החסידות ובמאמרים באריכות. וכבר פסקו רז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין יגעת ומצאת תאמין.

גב לכאורה אינו מובן, כיון שאביו הוא מחניכי ישיבת תורת אמת, ומתנהג במנהגי חב"ד -- כמו שכותב במכתבו, והוא רוצה להתקשר ואעפ"כ אינו לומד באחת מישיבות חב"יד אשר באה"ק ת"ו. (ממכתב כ' תמוז תשי"ד)