461

שהיא מחלוקת בפ"ע שזהו ענין בקבלה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' ב"ה סי"ג, ומי יבוא אחרי האריז'יל לחלוק עליו בזה,

ויעויין ג"כ במג"א סו"ס תכ"ג דמוכח מלשונו דהא די"א דחולצין אחר קדיש הוא מפני מספר הקדישין.

וע"פ כהנ"ל הנה מה שהביא בסי' יעב"ץ דחולצין התפילין אחר קדיש ואשר, ע"פ הרמ"ע, יש לאמר שש"י בשחרית -- ארכבי אתרי רכשי כי הפסקים סותרים זא"ז.

ואין להקשות אמה שפסק רבינו הגדול מהרמ"ע שהנהיג לומר שש"י בשחרית - (משטחיות ל' היעב"ץ משמע דהרמ"ע הנהיג שתים: לומר שש"י ולא ברכי נפשי ובשחרית. ויש לברר בשו"ת הרמ"ע, ואינם תח"י) -- והוא הי' בזמז האריז"ל, וא"כ למה חולצין אחר קדיש

-- וקושיא מעיקרא ליתא דהרמ"ע ס"ל דחולצין התפילין קודם קרה"ת, כמ"ש בשו"ת שלו הובא באחרונים.

- ויש לברר מנהג הספרדים בזמן האריז"ל באמירת שש"י בר"ח, ושכנה"ג אין אצלי לעיין בו, וממנהג הספרדים עתה אין להביא ראי', כי כמה מנהגים נשתנו מאז ועד עתה -

ג) הערות. ע"פ כהנ"ל ולמנהגנו שאומרים שש"י, בחול, קודם אכ"א ועלינו, לכאורה, לכל הדיעות, יש לחלוץ התפילין קודם הק"י שלאחר עלינו, דמ"ש הרמ"א (סי' כ"ה סי"ג) שיחלוצו אחריו הוא לגירסתו דבעי ד' קדישים בתפילין, ולמנהגו שאמרו שש"י אחר התפלה, משא'"כ לדידן, -- וראיתי מציינים שבס' ארצות החיים שקו"ט בזה ומביא ראיה מזה שכ' שהאריז"ל הי' חולצן אחר עלינו ולא כתבו אחר ק"י, ובס' אות חיים סי' כ"ה סקי"ז תמה שאשתמיטתי' שע"פ מנהג האריז"ל אין קיי אחר עלינו, ואין הס' ארצה"ח אצלי לעיין בו.

צ'ע למה איז מונין במספר ג' הקדישים גם הקדיש שקודם הודו (או ב"ש), ובסי אות חיים כ' הטעם, כיון דלפעמים מאחרים לבוא לביהכ"נ. והוא דוחק.

מה שהעיר: למה ציינו בסידור שינוי המסורה אם הוא שם אד' וכה"ג. ייל דשאני תפלה שהכונה נוגעת ביותר, (ובפרט בשמות). ויעויין בהקדמת מהרי"ל מיאנאוויטש -- אחי רבינו הזקן -- לסי' רבינו עד כמה דייקו בזה...