442

לפלא שמאז מכתבו מקודם הפסח אין ממנו כל ידיעה, ויה'ר שיהי' זה סימן לטובה בטוב הנראה והנגלה. ובכ"ז, ע"פ פסק תוה"ק תורת חיים (יו"ד בתחלתו) שבמקום שיש לברר אין מסתפקים בחזקה -- בטח יכתוב אודות זה בפירוש.

ובמה ששואל שכיון שהקטן מברך על כל המצות שעושה, אף שעושה רק מטעם החינוך. א"כ במה נשתנה חינוך דהנחת תפילין שהתחלתו הוא, כפי מנהגינו (מועתק בהיום יום ב' מנ"א) שני חדשים קודם הגיל די"ג שנה ובתחילתו בלא ברכה. וכמובא שם הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

הנה בפשטות י"ל, כי בשאר המצות שמברך הקטן בעשייתם לשם חינוך. הנה

אין חסרון באופן עשיית המצוה כ"א בגדלות מקיים המצוה -- משא"כ בהנחת תפילין שצריך לכוון מקום ההנחה וכן הקשירה וכו', ואין לסמוך על הקטן, גם לאחר שילמדו אותו איזה ימים, וכפי המבואר בקונטרס התפלה הטעם עפ"י נגלה - שמפני קטנותו אינו מכיר יוקר וגודל הענין, משא"כ לכשילמדוהו בזה איזה שבועות, ויש להמתיק הדבר עוד יותר, עפ"י נגלה קרוב לפנימיות התורה כי הרי ענין מצות תפילין הוא לשעבד הלב והמוח כמועתק גם בשו"ע, ועיקר ענינה ברוחניות הוא המשכת המוחין היינו ענין הגדלות -- ולכן אין שייך בזה כ"כ חינוך. משא"כ בשאר המצות שענין הגדלות הוא רק תנאי להתחייב במצוה ולא עצם המצוה. והשי"ת יצליחו ויזכהו עם זוגתו תחי' לגדל את ילדיהם שיחיו שיהי' יר"ש חסידים ולומדים. (ממכתב ט' אייר, תשט").

... להתחלת הנחת תפילין של בנם ... שי' הנה יה"ר שיהי' בשעה טובה ומוצלחת ויקוים בו האמור בתוכן ענין התפילין כמבואר בשו"ע ובתניא ריש פרק מ'א, והוא הוא תכלית תורת החסידות חב"ד, שהרי חב"ד הוא ענין הנ"ל, וכמבואר "שם.

ולהודעתו אשר התחיל להגיד שיעור בהישיבה, יזכהו השי"ת להשפיע בתלמידיו התורה אשר שם משה, היא תורתנו תורת חיים סם-חיים -- וכמבואר בגמרא יומא ע"ב ב', ונעשה זה ע"י העבודה בדו"ר שאז עמלא דאורייתא סלקא

לעילא קמי' קוב"ה, וכמבואר בכ"מ ומהם בתניא ריש פרק מ'. (ממכתב יו"ד סיון, תשט")

... ובטח גם* תפלין דרת (מוחין דאבא -- שייכות מיוחדת לאויוש"ט נוסף על דתפלין בכלל (מנחות מד, סע"א)). (ממכתב כ"ו אדר תשמ"ב) *) מענה לא' שכ' שהחליף התפלין לנוסח חב"ד. המו"ל. 6-2