433

במהותם, הרי הצורה היא חלק מן המציאות עצמה. אך האור, שהוא פשוט ובלתי מוגבל כשלעצמו, אלא שהוא מתלבש בכלי, אין הצורה נעשית חלק ממנו בפנימיותו. כפי המשל הידוע**, על מים הנמצאים בכלי זכוכית צבעוני, שהעובדה שהם נראים בצבע הכלי אינה מצביעה על שינוי במים

עצמם. וזוהי משמעות שני הביטויים ,נכללת" ו,נרמזת": ה,כלים" של

הספירות ,נכללים" בצורת האותיות, ואילו האורות של הספירות, למרות שגם הם בתוך האותיות ומתלבשות בכלים, הרי זה רק באופן של ,רמז".

ויש לומר, שגם במצוות - שאף הן ,קשורות" לשם הו"* - עשר ספירות - יש שני ענינים בדומה לכך: מעשי המצוות* המתלבשים ב,,כלים", בדברים גשמיים, ,תלויים" בכלים של הספירות. ואילו כוונת המצוות*, שאינה קשורה כל-כך לדברים הגשמיים שבהם מקויימת המצוה", ,תלויה" באורות של הספירות.

יב. ההסבר לביטוי ,נכללת ונרמזת" לגבי דרגת החכמה

לפי כל האמור לעיל ניתן להבין מדוע גם לגבי החכמה אומרים, באופן כללי, את הביטוי ,נכללת ונרמזת", כדלעיל.

כאשר מדובר על דרגת החכמה יחסית לדרגה ,,אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין... "*:, שהיא לגמרי מעל עשר הספירות, וכיוון שגם בדרגת החכמה יש אורות וכלים, כבספירות האחרות, לכן הביטוי הוא ,וכל הי' ספירות (כולל ספירת החכמה) נכללות ונרמזות בשם הו" ב"ה"*.

לעומת זאת כאשר מדובר בדרגת החכמה ביחס לשאר הספירות, הרי כיוון שכלי החכמה הם בבחינת אור, מתבטאים שנקודת היו"ד רק ,מרמזת לחכמתו ית'", כפי שהוסבר לעיל בהרחבה.

ענין זה יובן טוב יותר לפי הידוע שבחכמה יש שתי דרגות: א) כפי שהיא מצד עצמה, מעל לגילוי - דרגת ,שכל הנעלם מכל רעיון"*, שאז היא נעלית מהתלבשות, בדומה לדרגת כתר*. ב)