427
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
,מנקים כל הפגמים" שבארבע האותיות של שם הוי'*.
ומתעוררת השאלה: הרי ישראל הם ,חלק ה' עמו .. חלק משם הוי' ברוך
8 עפ"ז יש לתרץ ג"כ מה שאדה"ז מביא כאן (צד, סע"א) ,ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן כו'" - דלכאורה תמוה: (א) בתניא נזכר כמ"פ הענין די"ס ולא הובא המקור לזה*. (ב) גם אם יש צורך כאן לציין המקור - הו"ל להביא מספר יצירה (פ"א מ"ב) - שחיבר אאע"ה = ,עשר ספירות (בלי מ"ה)", ולא ,ממאמר אליהו". (ג) למה מביא אריכות הלשון ,אנת כו'" (ראה שעהיוה"א פ"י)?
וע"פ המבואר בפנים י"ל, כי רוצה להדגיש תיכף בתחילת הענין, שישנם ב' ענינים: א) עשר ספירות שהן נק' תיקונין, מלשון תכשיט (תו"א ד"ה פתח אליהו. הגהות אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לד"ה זה (קה"ת תשמ"א - ע' ד ואילך). ד"ה תפלין דמארי עלמא תרנ"ג (סה"מ תרנ"ג ע' רלג ואילך)), שלזה מגיעים ע"י העבודה דתומ"צ** (וע"י חטאים - פוגמים בהם). ב) בחי' ,אנת כו'" שלמעלה מע"ס - שלזה מגיעים ע"י התשובה, וע"י הוא ניקוי הפגמים. וראה לקמן ע' 459, 462 ואילך.
[ועפ"ז י"ל, דמה שמביא שם בעל המאמר ,מאמר אליהו" - ולא סתם ,מ"ש בתקו"ז" - כי רוצה לרמז כאן ענין התשובה, שזהו ענינו של אליהו - ,,והשיב לב אבות על בנים גו'" (מלאכי ג, כד)].
אגח"ת ו
הוא"?. וכיצד הם יכולים להגיע לבחינת רצון העליון ,,שלמעלה מעלה .. מאותיות שם הוי'"?
לכן מבהיר אדמו"ר הזקן מיד בתחילת הענין, שגם הרצון העליון קשור לשם הוי'. אמנם לא באותיות של שם הוי, כי אם ב,קוץ שעל היו"ד". וכיון ש,חלק ה' עמו", מובן, שישראל מסוגלים להגיע, באמצעות התשובה, גם לקוץ שעל היו"ד"י.
ד כדי לתקן את פגם החטא יש צורך בשני ענינים הפכיים
ענין זה - שהרצון העליון, המתקן את כל הפגמים, קשור לקוצו של יו"ד - מבהיר גם כיצד דרגת הרצון אשר ,למעלה מעלה .. מאותיות שם הוי"", יכולה לנקות את הפגמים אשר בתוך האותיות.
שהרי, = לכאורה: ניתן להבין שמדרגה זו באה הסליחה והמחילה, כי זהו אור אלקי שאינו ,,מתלבש" בצורת אותיות, ואינו מוגבל, ולכן מציאותם של הנבראים אינה תופסת שם מקום
09 אגה"ת כאן (צג, סע"ב).
הערות
- 1. *) בשער היחוד והאמונה פ"י מביא ג"כ ,,מאמר אליהו דאפיקת עשר תיקונין כו'" - אבל שם לא הובא כרא" על מציאות של ע"ס בכלל, כ"א ,,שהקב"ה .. ומנהיגם .. ברצונו וחכמתו כו'". שזה מפורש במאמר אליהו ,,לאנהגא בהון עלמין וכר'": משא"כ באגה"ת כאן, שלכאורה נוגע רק שישנן ע"ס, וע"ז אין צריך להביא מקור (והתיבות ,,כנודע ממאמר .. ידיעא וכו'" - לכאורה מיותרות).
- 2. **) להעיר מזה דתפילין נק' טוטפות שהוא לשון תכשיט (ראה בארוכה ד"ה תפליץן דמארי עלמא הנ"ל) - והוקשה כל התורה כולה לתפלין (קידושין לה א. וראה ד"ה הנ"ל (סה"מ שם ע' רמז)).
- 0. אלא שלביאור זה ק"ק למה לא פירש אדה"ז כאן (בסיום הפרק) ענינו של קוצו של יו"ד בנפש האדם*.
- 4. *) להעיר מלקו"ש ראה תש" (לקו"ש ביאורים בלקולוי"צ על אגה"ת ס"ז) הערה 48 ובשוה"ג שם, שבזה מסיים (הפרק) ,,וגם ההתבננות כו" דאורייתא מחכמה נפקא היא בחי" יו"ד של שם הו" וכר" - מרמז לקוצו של יו"ד. ע"ש.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד. לקו"ש חי"ט ע' 427
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.