413
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכפי שמובן גם מכך שאצל נשמת האדם למטה אפשר שהיא תנהג לפעמים נגד רצון הקדוש-ברוך-הוא, שלא כמלאכים המוכנים תמיד לקיים את שליחותו של הקדוש-ברוך-הוא.
מכך מובן, שהענין שכל הנבראים ואפילו המלאכים קשורים לשם ,אלקים", ואילו נשמת האדם קשורה לשם הו", אינו רק מצד הענין של העלם וגילוי, אלא מפני שעצם חיותם שונה: חיותם של כל הנבראים, כולל המלאכים, הוא משם ,אלקים", וחיות
נשמת האדם, גם כשהיא בגוף, היא משם ,הוי'".
וכדי להבהיר את ההבדל בחיות שבין נשמת האדם לכל הנבראים, למרות שגם שורש התהוות כל הנבראים הוא משם הוי', ומצד שני: גם נשמת האדם ירדה ,על ידי בחינת האותיות" - מצטט אדמו"ר הזקן את שלושת הפסוקים שבהם נקראים המלאכים בשם אלקים כנגד שלוש הדרגות של המלאכים שבשלושת העולמות - בריאה, יצירה, עשיה, וכנגד שלוש דרגות האותיות שמהן מתהוות שלוש דרגות המלאכים.
1 ההקבלה בין שלושת הפסוקים לבין שלוש דרגות המלאכים
את הענין ששלושת הפסוקים הללו רומזים לשלושת סוגי המלאכים, ניתן לבאר לפי ההבדל בתוכן המודגש בכל פסוק:
הפסוק הראשון מקשר בין המלאכים עם נשמות ישראל: ,ה' אלקיכם (של נשמות ישראל) הוא אלקי האלקים" (של המלאכים הנקראים בשם ,אלקים"), אך לא כך בפסוקים האחרים.
גם בפסוק השני - ,הודו לאלקי האלקים" יש מעלה (לעומת הפסוק השלישי) בכך שהמלאכים קרויים ,אלקים", שלא כבפסוק השלישי -
הכלים היא ,לצורך. עצמן" ולכן ,נתהוו מזה הנשמות שאינו בבחי' זולת". ולהעיר גם מהמשך הנ"ל ע' רב.
הערות
- 3. וגם חיות זה גופא הוא כמו בכל הנבראים ש,אין מהותם הוא הכח האלקי עצמו רק שנבראו מהכח האלקי"*, משא"כ נשמת האדם, אופן התהוותה היא ,מה שהאלקות גופא נעשה בבחי' יש" (המשך תרס"ו ע' תנט. ס"ע תע ואילך. וראה גם ביאוה"ז קטו, א"ב).
- 2. ויש לומר, שחילוק זה הוא מסובב מהחילוק שבפנים (זה שחיות דנשמות הוא מבחי' פנימיות, והחיות דמלאכים הוא מבחי' חיצוניות)** - ראה המשך תרס"ו שם (ס"ע תע ואילך), דמה שהמלאכים הם מהות אחר מהכח האלקי שנבראו ממנו משא"כ נשמות הן אלקות ממש הוא לפי שחיצוניות הכלים ,,ענינם הוא לפעול חוץ לעצם
- 3. *) ולכן הנהגת הנבראים, גם דמלאכים, אינו נוגע (כ"כ) בשם אלקים, משא"כ הנהגת ישראל שנוגע (כנ"ל ס"ג) בשם הוי.
- 4. **) תנפ"ז י₪ לבאר מ"ש באגה"ת פ"ד ,הפרש עצום מאד למעלה כו'" - אף שמה שנוגע כאן הוא (כנ"ל ס"ג) מעלת נשמת האדם למטה - כי הלעון ,הפרש עצום מאד" נופל על הפרש שהוא בגילוי. ומכיון שבנשמת האדם למטה אין נראה זה בגילוי, ואדרבה: במלאכים הגילוי הוא ביותר - לכן ההפרש באופן ד,,עצום מאד" הוא למעלה:
- 5. אלא שמ"מ נוגע זה גם להעילוי דנשמת האדם למטה, כי הפרש זה שלמעלה (מה ששרש החיות דנשמות הוא מבחי" פנימיות) הוא הסיבה לזה שגם בהיותן למטה הן חלק שם הוי.
- 6. אנח"ת ג שיחות 15
- 7. והיינו לפעול בדבר הזולת", משא"כ בחי' פנימיות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.