411
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכפי שהוא אומר בהמשך", שב,נשמת האדם" כאן למטה ישנן ארבע האותיות של שם הו" - דבר החשוב להסבר ענין התשובה. כי על ידי כך מובן הפגם החמור של החטא, שבאמצעות כל חטא גורמים לכך שההשפעה היורדת על ידי ה"א תתאה של שם הוי' יורדת לגלות?', ופוגמים גם בכל האותיות, כולל שלוש האותיות הראשונות*.
ולמרות שנשמת האדם רק ,נמשכה תחלה מבחינת פנימיות החיות" (שם הו"), כדלעיל, אבל ,אחר כך ירדה .. (כדי שתוכל לשכון בגוף) על ידי בחינת האותיות..." (שם אלקים), למרות זאת קשורה נשמת האדם תמיד לפנימיות החיות, עד כדי כך שהיא חלק משם הוי' גם בהיותה בגוף.
וזוהי מעלת נשמת האדם על פני כל הנבראים: אמנם, גם שורש כל הנבראים הוא משם הו", כמוסבר בהרחבה בחלק השני של ספר
ה,,תניא"*!, שהמשמעות של שם הו" היא ,,שמהוה את הכל מאין ליש", ושם אלקים רק מצמצם את החיות שמשם הו" ומסתירה, למרות זאת נשמת היהודי שונה בכך, שגם לאחר ירידתה ,על ידי בחינת האותיות (שם אלקים)... כדי להתלבש בגוף עולם הזה התחתון", עדיין היא קשורה לשם הו"
ד. מעלת נשמת האדם - מהותית
במה מתבטאת מעלתה של נשמת האדם על פני נבראים אחרים בהיותה קשורה לשם הוי?
לכאורה, ניתן היה להסביר זאת לפי המבואר ב,,תניא"*' שהצמצום וההסתר של שם ,אלקים" בגימטריא ,הטבע"*' - הוא בהסתרת האור של שם הוי' שלמעלה מהטבע, עד אשר ,,גראה כאילו העולם עומד ומתנהג בדרך הטבע".
לפי זה ניתן היה לומר, שהיתרון בקשר שבין נשמת האדם (שכאן למטה) עם שם הוי' הוא בכך שאצל ישראל רואים בגלוי שהנהגתם היא למעלה מדרך הטבע, ולא רק הנהגת כלל ישראל, אלא הנהגת כל יהודי בפרט.
אך לפי זה יוצא שההבדל בין נשמת האדם לשאר הנבראים אינו ,הפרש
הערות
- 1. צה, א.
- 2. כדלקמן ספ"ו.
- 3. כדלקמן ספ"ז בנוגע לכמה עונות. ויש לומר, שעד"ז הוא (בכללות) בכל חטא - מכיון שכל מעשה יש בה (בכללות) כל כחות הנפש*. ולהעיר ממ"ש באגה"ת (ספ"ו) שם ,תשוב ה"א תתאה מבחי' גלות וכמ"ש ושב ה' אלקיך את שבותך. כו'" - שלשון הפסוק ,ושב ה' גו'" (בפשטות) מורה שההשבה היא בכללות שם הוי-
- 4. *) עפ"ז יומתק גם מה שבכל חטא צ"ל לא רק תשובה תתאה אלא גם תשובה עילאה כדמשמע לקמן פ"ח (ראה לעיל ע' 432 הערה 14) - נוסף על המבואר לעיל שם ע' 457.
- 5. אנח"ת ג שיחות -
- 4. פ"ד.
- 5. ח"ב רפ"ו.
- 6. פרדס שי"ב פ"ב. ובשל"ה (פט, א) משמע קצת שכ"ה בזהר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.