408

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ג

0 לקוטי

אגרת התשובה ג

א. באגרת התשובה - רמז לשורש התהוות המלאכים בדרגות השונות

בפרק הרביעי של אגרת התשובה', כאשר מסביר אדמו"ר הזקן שהמלאכים נקראים בשם ,אלקים" מפני ש,יניקת חיותם היא מבחינת חיצוניות... ושם אלקים הוא בחינת חיצוניות...", הוא מציין בענין זה שלושה פסוקים?: ,כי ה' אלקיכם* אלקי האלקים..."י, ,הודו לאלקי האלקים..."י, = ,ויבואו בני האלקים להתייצב..."+.

אבי מורי מבאר בהערותיו על ספר התניא:, ששלושה פסוקים אלו הם

כנגד שלוש דרגות של מלאכים: שרפים, חיות ואופנים", אשר 1) צד, א.

בשלושת העולמות%: בריאה (שרפים), יצירה (חיות), עשיה (אופנים). והוא מוסיף: ,,והתהוותם הוא .. מג' בחינות אותיות...", שגם האותיות (,בחינת חיצוניות"), שמהן מתהווים המלאכים, נחלקות לשלוש דרגות: ,מחשבה בבריאה, = דיבור ביצירה, מעשה בעשיה".

מן ההוספה ניכר, שבהביאו שלושה פסוקים ,לנגד הג' בחינות מלאכים", אין אדמו"ר הזקן מתכוין לרמוז רק לשלוש דרגות המלאכים, המתהווים משם אלקים ונקראים בשם זה, אלא, בכוונתו לרמוז, שגם בשם אלקים (בחינת האותיות), המהווה אותם, יש שלוש דרגות: השם ,אלקים" הכתוב בפסוק הראשון (,כי ה' אלקיכם אלקי האלקים...") מורה על אותיות המחשבה שמהן מתהווים המלאכים שבעולם הבריאה. השם ,אלקים" הכתוב בפסוק השני (,הודו לאלקי האלקים... ") מורה על אותיות הדיבור שמהן מתהווים המלאכים שבעולם היצירה. והשם ,,אלקים" הכתוב בפסוק השלישי (,ויבואו בני האלקים להתייצב... ") מורה על אותיות המעשה

הערות

  1. 1. שיחות
  2. 2. עקב י, יז. תהלים קלו, ב. איוב א, ו.
  3. 3. בעקב שם: הוא אלקי. וראה ב,הערות ותיקונים" לאגה"ת כאן.
  4. 4. כצ"ל - ולא כו' - וכמו שנתקן ב,לוח התיקון".
  5. 65. ע' כט.
  6. 5. הטעם לזה שאינו מסתפק ב,הג' בחי' מלאכים" ומוטיף ,,שרפים חיות ואופנים" - ובפרט שדרכו לכתוב בקיצור - יש לומר: בזהר ח"ב (מג, א) וברמב"ם הל' יסודי התורה (פ"ב ה"ז), שיש עשר בחינות במלאכים. ולכן מוסיף ,שרפים חיות ואופנים", שבג' בחינות אלו ,נכללו כל שאר מדריגות המלאכים שהם עשר" (סדור תפלה למשה (להרמ"ק) ברכת יוצר (סה, א). דרישות בעניני המלאכים (להנ"ל. רושלים, תש"ה) הדרישה הא' החקירה הו' והז').
  7. 66. כן הוא בפשטות בכו"כ מקומות (ראה כתהאריז"ל בכוונות והאופנים וחיה"ק כן' השרפים. וראה אוה"ת ר"פ וישלח). וצע"ק מחגיגה (יב, סע"ב) ערבות כו' שם אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת כו'. וראה אוה"ת במדבר ע' קמג. ואכ"מ.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל לקו"ש חי"ט ע' 408

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.