388

8 לקוטי

יש בתורה שתי בחינות"*: (א) מהותה של התורה כחכמתו ורצונו ית', מצד בחינה זו בנויה תורה כך, שיש ענינים המתחדשים עלדידי ישראל. (ב) מהותה של תתורה ש,אורייתא וקודשאדבריך-הוא כולא חד"ל, שורשה של התורה בעצמותו יתברך. מצד בחינה זו יכול ענין זה להפוך לחלק מן התורה, כדלהלן.

כיון שהכוונה העליונה היא שישראל יחדשו בתורה בכוחם העצמי, ובאמצעות זאת מתגלה שורשם בעצמותו אית לפיכך, עלדידי כך שישראל מביאים לגילוי בחינת ה,,עצמות" של אלקות עלדידי חידושם, הם מביאים להשפעה גילוי זה גם בתורה (בדומה לכתוב בספר הבהיר*5, שדוד היה מחבר תורה בקוב"ה). ולכן נעשה החידוש (הן ה,חידושים" הנלמדים מן התורה עלדידי ,,יגעת"**, והן ה,תקנות והגזירות והמנהגות" שמחדשים ישראל) לחלק מן התורה.

לפי זה מובן גם האמור בשיחה שדלעיל, שגם ל,שערי אורה" ו;,שערי ברכה" (ולא רק ל,שערי הצלחה") יש קשר מיוחד לשמחת תורה שהונהגה עלדידי ישראל גם אם ,,אורה" ו,,ברכה" קיימים גם בתורה מצד עצמה:

אמיתות המושג ,אורה" היא, שכל המצוי ב,מאור" מאיר בגלוי, גם מה שמצד עצמו הוא למעלה מגילוי5

(ועלזדרך-זה הוא גם בנוגע ל,ברכה"). וכיון שאמיתות התורה היא

ש,אורייתא וקוב"ה כולא חד", יוצא, שדוקא בשמחת תורה, כאשר ישראל ,מעטרן לספר תורה בכתר. דילי"", ומגלים את שורש התורה כפי שהיא מושרש בעצמותו ית' - דוקא אז מתגלים ביחד עד ,שערי הצלחה" גם ,שערי אורה" ו,שערי ברכה" בשלימותם.

(משיחת יום שמח"ת תש"ל)

כ69