371
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ברכה - שמח"ת
א. השם ,שמחת תורה" - מהות היוס כולו
על הסיבה לכך שיו"ט אחרון של חג הסוכות נקרא ,שמחת תורה", אומר הרמ"א': = ,לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה"?.
כבר דובר פעמים רבות על כך, ששם שנקבע בתורה, למרות שהוא נקבע עקב ענין כגון: סיבה או פעולה מסויימת, רומז למשמעותו ומהותו של הדבר הנקרא בשם זה. ובמיוחד לפי הידוע:, ש,שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש" הוא חיותו של הנברא, ומובן שמהותו מתבטאת בשם זהי.
מכך. מובן בעניננו: יו"ט האחרון נקרא ,,שמחת תורה" מפני שאז שמחין .. לגמרה של תורה", אך בכל זאת, כיון ששם זה נקבע ליממה כולה, מובן שהשם ,,שמחת תורה" קשור לכל עניני היום.
יותר מכך: מעצם העובדה ש,גמרה של תורה" הוא ביום זה, מוכח, שיום זה
קשור במהותו לשמחה לגמרה של תורה5.
בכך מובנים דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר>, שברכת שהחיינו של שמחת תורה אינה נאמרת רק על החג, אלא גם על התורה, שהרי, לכאורה, ברכה זו היא על היות יום זה יום"טוב שני של שמיני עצרת, אלא שכיון שיש ליום זה שם מיוחד בפני עצמו - שמחת תורה - הרי כל הענינים שבו, גם אלה הקשורים ליו"ט שני של גלויות, קשורים גם לתורה? ולשמחה*.
וזאת, לא כבחגים האחרים שבהם אין ליו"ט שני של גלויות שם בפני עצמו. ואפילו יו"ט שני של שביעי של פסח, הנקרא ,,אחרון של פסח", ניכר לפי השם עצמו שמהותו קשורה לפסח,
הערות
- 1. או"ח סתרס"ט. ובטור שם ,לפי שמסיימין בו התורה וראוי לשמוח בסיומה". ועד"ז הוא לשון האבודרהם ,,תפלות של סוכות".
- 2. כטעם על קריאת יום זה ,,שמח"ת" הובא גם ברי"ץ גיאות הל' לולב (,רגילין ביום זה הואיל ובו מסיימין את התורה לעשות כמה קילוסין כו' ונתכנה יום שמח"ת") ובשבלי הלקט (סוף הלי לולב) סי' שע"ב (,והיום נקרא יום שמח"ת").
- 3. שער היחוד והאמונה בתחלתו.
- 4. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 14 ואילך.
- 5. ובזהר (ח"ג רנו, ב) ,ונוהגין למעבד ישראל עמה חדוה ואתקריאת שמחת תורה ומעטרן לס"ת בכתר דילי'". וראה לקמן סי"ב.
- 6. ס' השיחות תש"ה ע' 55 [ושם (ע' 56) אשר אדה"ז השיב לאדמו"ר הצ"צ, שהשאלה (איך מתאימה ברכת שחחיינו על תורה כיון שתורה היא תורת חיים) שאלו הנשמות מאה וחמשים שנה בג"ע התחתון, ובמתיבתא דרקיע דג"ע העליו]. ס' השיחות תש"ד ע' 32. סה"מ תש"ה ע' 69. לקו"ד ח"א (ה, א) בשם אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.
- 7. להעיר מזח"ג צז, רע"א. קד, ב.
- 8. ולפ"ז בא"י שגומרים התורה בשמע"צ ברכת שהחיינו על התורה היא בליל שמע"צ, אבל מ"מ מובן שעיקר ענין דשמח"ת וברכת שחחיינו הוא בחו"ל. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט (ע' 234) מאמר אדמו"ר האמצעי ע"ד שמיני עצרת ושמח"ת שבני א"י מערבין שני ענינים נבדלים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.