366
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לדוגמא: ,,למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו"', ,,למען ירבו ימיכם וימי בניכם..."** ועוד, אשר בדרך-כלל אין כוונתו לפעולה המתבצעת בהווה, אלא לתוצאה מאוחרת יותר].
מטרת מצות הקהל, הקהלת העם על ידי המלך והקראת פרשיות התורה לפניהם, היא, שהתוצאה מכך אצל כלל עם ישראל תהיה ,,ישמעו וילמדו...".
[כמשתמע, לכאורה, = מלשון הרמב"ם%: ,מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים, נשים וטף .. ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן* במצות ומחזרות ידיהם בדת האמת". מדברים אלו מובן:
א) מצות הקהל אינה חלה על כל יהודי כיחיד, שעליו להשתתף בכך, אלא המצוה היא להקהיל'+ את העם, והחובה מוטלת על המלך שבכחו להקהיל, או על בית דין.
ב) מצות הקהל היא מצות המלך:
תקרא... הקהל... במטרה ש, ישמעו וגו'" (ויש לומר אף יותר מכך, שכל זה הוא פרט במצות המלך - שעלן להקהיל ולקרוא באופן שהתוצאה תהיה כזאת) ולכן הוא קורא את הפרשיות% ,שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהן בדת האמת"*, ומעל גבי בימה*].
באמצעות האנשים, הנשים והטף רק מתקיים ציווי המקהיל, המלך. וכאשר אצל ישראל מתגשם הענין של
,ישמעו, = ילמדו, = ויראו = ושמרו לעשות..." בעתיד%, מתממשת מטרת מצות המלך.
3 מצוה על האנשים לבוא להקהל, ,ללמוד.. לשמוע..."
רבי אלעזר בן עזריה מבהיר את משמעות מצות הקהל - ,אם אנשים באים - ללמוד, נשים באות - לשמוע", ובכך הוא מחדש שני דברים:
א) שמוטלת חובה גם על האנשים
הערות
- 7. וירא יח, יט.
- 8. עקב יא, כא.
- 9. הל' חגיגה רפ"ג.
- 0. לכאורה צ"ל ,,אותם".
- 1. וכ"ה בהמצות שבהכותרת להל' חניגה ,להקהיל העם בחג הסוכות". ובמנין המצות שבראש ספר היד מ"ע טז ,,להקהל את העם". ועד"ז הוא בסהמ"צ מ"ע טז (ובתרגום קאפח ,,שנצטוינו שיקהל העם בכללותו"). אבל לדעת הבה"ג סמ"ג ויראים שם הוא מ"ע על היחיד, שיבואו כולם לשמוע. וראה חינוך מצוה תריב. ובהנסמן לעיל הערה 1.
- 2. ואולי לכן לא כתב הרמב"ם מפורש מ"ע על המלך להקהיל וכיו"ב, כי המצוה היא ע"ז שבכוחו להקהיל, ונפק"מ כשאין מלך אם ישנה מצות הקהל.
- 7. חגח"ם ג שיחות 5
- 3. במנין המצות שבראש ספר היד שם ,להקהל העם לשמעו התורה". אבל יש גורסים להשמיעם (ראה רמב"ם ספר המדע ירושלים תשכ"ד).
- 4. ובהלכה וא"ו שם: ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת.
- 5. שלכן העתיקו בפרש"י עה"ת כאן כי זהו פשוטו של מקרא - אף שע"ד הלכה אינו מוכרח (שהרי לא מצינו שתהי' מדאורייתא). וראה לעיל ע' 346.
- 6. להעיר מסיום הכתוב ,,ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת", וכן בסוף פסוק הב' ,ולמדו ליראה גו' כל הימים אשר אתם חיים על האדמה".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.