356
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
חגה"ם ב
א. דבר" הגמרא והסבר המהרש"א על פעמיים ,ביום הראשון"
בפרשה שבה אנו מצווים על חג הסוכות' נאמר פעמיים ,ביום הראשון": ,,ביום הראשון? מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו" ,ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר... ".+ הגמרא אומרת. על כך, שבשכר פעמיים ,ראשון" - ,שביתת הרגל דחג"% (ביום הראשון מקרא קודש') ו,נטילת לולב (ולקחתם לכם ביום הראשון) - זוכים ,לבנין בית המקדש ולשמו של משיח" הנקראים ,ראשון" (,כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו"* ,,ראשון לציון הנה הנם"?).
מסביר על כך המהרש"א: הטעם לחג הסוכות הוא ,,כי בסוכות הושבתי את
בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"?', ועל"ידי השביתה ממלאכה בסוכות זוכים לבית המקדש, שעליו נאמר ,ויהי בשלם סוכו"''; ואילו נטילת ארבעת המינים קשורה לשמחה, ככתוב ,,ולקחתם לכם... ושמחתם...", ולפיכך זוכים באמצעותה לשמחה לעתיד בביאת המשיח.
בכך הוא מסביר גם את לשון חז"ל ,לשמו של משיח", שהרי השמחה שבביאת המשיח רמוזה בשמו ,ששמו מנחם?'" שהוא ינחמנו וישמחנו כמ"ש' ,,שמחנו כמות עניתנו".
יש להבין, מדוע מדגישים חז"ל את הביטוי ראשון: אם הקשר שבין סוכות לבין בית"המקדש הוא בגלל הפסוק ,ויהי בשלם סוכו", האמור על בית המקדש, צריך היה לנבוע מכך, שהמצוה, שבאמצעותה זוכים לבנין בית"המקדש תהיה המצוה ,בסוכות תשבו שבעת ימים" - הסוכה עצמה, ולא המצוה של ,שביתת הרגל בחג", שהיא תוספת למצות ה,סוכו" וחלה רק ברגל, ביום הראשון?
הערות
- 1. שיחות 3
- 1. אמור כג.
- 2. שם לה.
- 3. ולאח"ז (שם לט) ביום הראשון שבתון. וראה הערה 7.
- 4. שם, מ.
- 5. פסחים ה, א. ביאור הגמרא ע"ד הקבלה (והשינוי לב"ר פס"ג, ח ולויק"ר ספ"ל ועוד) ראה לקוטי לוי"צ (אגרות"קודש) ע' קג ואילך.
- 66. פרש"י שם.
- 7. ראה בפרש"י שם ד"ה אלא ,ומקרא קודש דסוכות". ילקוט בא רמז רא. ולהעיר מלקוטי לוי"צ שם (ס"ע קג) ,וביום הראשון שבתון דסוכות". וראה תוד"ה כדתנא שם. חי הר"ן שם.
- 8. ירמי' יז יב.
- 9. ישע" מא, בז.
- 0. אמור שם, מג. ונאמר זה כטעם על ,בסוכות תשבו שבעת ימים גו'" (שם, מב).
- 1. תהלים עו, ג. ראה תרגום עה"פ. מדרש תהלים שם.
- 2. סנהדרין צח, ב. ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א נא. זח"ג קעג, רע"ב.
- 3. תהלים צ, טו. וראה מדרש תהלים ופרש"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.