354

שאתם זכיתם בדין" - כלומר, הכפרה של יום הכיפורים ניכרת ומתגלה בסוכות במצות נטילת ארבעת המינים.

ומצות שמחת החג, שמחה של מצוה, היא גילוי ההתקשרות שבין ישראל לה' באמצעות קיום המצוות, המביאה את ישראל לידי שמחה במצוות ה'.

ח. ההסבר לכך ש,סוכה שאולה הרי היא כשלו"

לפי המוסבר, יובן ההבדל בהלכה שהוזכרה לעיל בין סוכה ללולב:

מצות הסוכה היא ה,גילוי" של ,תמליכוני עליכם", שישראל מאוחדים באיחוד גמור עם הקדוש-ברוך-הוא, ולכן מובן, שלא ייתכנו הבדלים בין יהודי אחד לאחר. כלומר, הכוונה ב,כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" היא, שמפני המעלה המיוחדת של הסוכה, מאוחדים ישראל באיחוד מוחלט, באופן שהם מלכתחילה ,,כולא חד", מציאות אחת. לכן קובעת ההלכה, שסוכה שאולה ,,הרי היא כשלו", ואף יותר מכך ,כשלו ממש", כי אי אפשר להבדיל בין יהודי אחד לזולתו, ולומר שהסוכה אינה ,שלו", אלא של מישהו אחר.

(הדבר אינו כך, כאשר יהודי גוזל

סוכה מרעהו. במעשה זה הוא מתנגד וסותר לאחדות של הסוכה, ויוצר פירוד בינו לבין הנגזל*, ולכן אין הסוכה יכולה להיקרא ,,שלו").

ט. ההסבר לכך שלולב שאול איננו ,בשלו"

אבל ענין זה קיים רק במצות סוכה, ואילו מצות ארבעת המינים, מתבטאת אמנם גם"כן התאחדות בין היהודים - מאגדים, כידוע*, את כל ארבעה סוגי היהודים ביחד - אך ההתאחדות ביניהם היא באופן שכל אחד נשאר סוג בפני עצמו גם לאחר האיחוד: מצות ארבעת המינים מגלה את הכפרה של יום הכיפורים ולכן, כשם שבענין הכפרה יש הבדלים בין יהודי אחד לשני (כי הכפרה בפועל מתגשמת אצל כל יהודי בהתאם אליו, למרות שהמהות העיקרית של כפרה ותשובה נעלית מהתחלקות והבדלים), כך גם האחדות של ארבעת המינים היא באופן שכל אחד מהם נשאר סוג בפני עצמו.

לפיכך אי אפשר לומר לגבי ארבעת המינים שהמינים השאולים הם ,,כשלו", כי כל יהודי נשאר מציאות הנפרדת ממשנהו. לפי זה מובן, מדוע לגבי הסוכה נאמר ,לַך" בלשון יחיד, ואילו לגבי ארבעת המינים נלמדת ההלכה ,שלכם" מן הכתוב ,ולקחתם לכם" בלשון רבים: בסוכה כל ישראל הם