352
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה. שלושת הענינים מתבטאים בשלושת החגים שבחודש תשר
שלושת הענינים הללו נמצאים אמנם הן בראש-השנה והן ביום-הכיפורים, כדלעיל, אך באופן כללי ובגלוי קשור כל אחד מהם לאחד משלושת החגים
שבחודש תשרי: ראש-השנה, יוםד הכיפורים וחג הסוכות, כדלקמן: בראש-השנה ניכר בגלוי שהוא
ה,ראש" - זהו הזמן שבו מכתירים את המלך, וכך כותב. רס"גה, שה,ענין הראשון" ב,(מצות היום ב)שופר" הוא הענין של ,ממליכין עלינו את הבורא"**.
ביום הכיפורים ניכר בגלוי שהוא יום התשובה, יום ,ק?ץ מחילה וסליחה"? לעובר על מצוות המלך. יתר-על"כן: אפילו הענין של ,,עיצומו של יום"י, המבטא את הקשר העצמותי בין ישראל לה', הנעלה מן הקשר שבאמצעות התשובה, גם הוא קשור לענין של ,מכפר"":, וכך הוא שמו של היום: יום הכיפורים.
בחג הסוכות עסוקים ישראל בגלוי בקיום המצוות: סוכה, נטילת ארבעה מינים וכו"3 (מיד לאחר יום
הכיפורים)?: ישראל ,עסוקים במצוות", וכך הוא גם שמו: חג הסוכות.
ו שלושת הענינים שבתג הסוכות
כל הענינים הנמצאים בראש-השנה וביום הכיפורים באופן נסתר - בכסה - מתגלים בחג הסוכות - ,,ליום חגנו". מכך מובן, שלמרות שענינו העיקרי של חג הסוכות הוא העיסוק במצוות, בכל זאת מתבטאים בו בגלוי כל שלושת הענינים שנמנו לעיל, הקיימים בראש-השנה וביום הכיפורים:
כשם שבראש-השנה וביום הכיפורים ישנה המהות המיוחדת ליום זה, וכן ענין התשובה, כפי שרמוז בדברי חז"ל'3 ,,עשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים", כלומר, ראש השנה ויום הכיפורים הם חלק מעשרת ימי תשובה, ויחד עם זאת הם נעלים מענין התשובה של כל עשרת הימים, ובנוסף לכך קיים בהם ענין שלישי - מצות היום:
כך רואים בפסוקים גם לגבי סוכות: בתורה** מתואר החג - ,,בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה'", ,,חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים"י, ולגבי מצות הישיבה בסוכה כתובי ,בסוכות תשבו שבעת ימים", ומכך מובן, שהמהות המיוחד של חג הסוכות היא מצות סוכה.
הערות
- 7. הובא באבודרהם ,,טעמי התקיעות".
- 8. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 339 ואילך. בשיחה לר"ה שם. ועוד.
- 9. בנוסח תפלת נעילה. רמב"ם הל' תשובה פ"ב, ה"ז.
- 0. רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"גדד.
- 1. וראה ויק"ר פ"ל, ב: שבע מצות שבחג ואלו הן כו'
- 6. חגה"פ א שיחות 9
- 2. ראה ויק"ר שם, ז.
- 3. ר"ה יח, א.
- 4. אמור כג, לד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.