344
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
00 לקוטי שוב יוסר המכשול בפני המבול!?.
לכן אומר רש"י שהם הצטיידו בנוסף ל,קרדומות", שבהם ,מבקעין התיבה", גם ב,כשילין":
בפרשת שופטים? כבר ציין רש"י של,שרי צבאות" היו ,,כשילין של ברזל בידיהם וכל מי שרוצה לחזור הרשות בידו לקפח את שוקיו" - כשילין אינם הורגים. [הדבר רמוז במילה ,כשילין", מלשון כשלון: מכשול, מחסום, אך לא הריגה3]. וכך בעניננו, הם הצטיידו ב',כשילין" כדי למנוע את הפרעתו של נח לשבירת התיבה.
בדומה לכך גם במצרים: המצרים ידעו שאם הם יהרגו בישראל, תפרוץ מלחמה עלזידי ישראל. לכן הם יצטיידו לא רק ב,סייפות" (כלי הריגה)
הורדת
האזינו ג
אלא גם ב,כלי זיין"'< הכוללים כלי הגנה5.
*שראל לא רצו להיות בפויי טובה בלפי משה
עדיין תמוה: כיצד, בכל זאת, רצו ישראל לבצע פעולה לעיכוב פטירת משה - הן זהו בניגוד לרצון ה?
על כך ממשיך רש" ואומר, שישראל אמרו ,אדם שהוציאנו ממצרים...": בפרשת תבוא* לימדה התורה שכאשר הקדוש-ברוך-הוא מברך יהודי בשדה מניב פירות, אסור לו להיות כפוי טובה, והוא חייב להביא ביכורים ולהודות לה'.
טענו ישראל: משה רבינו עשה להם טובות רבות כל כך, ולכן חלה עליהם חובה שלא להיות כפויי טובה כלפיו, ולעשות ככל יכלתם כדי למנוע את פטירתו, אף אם זה נגד ציווי ה''? ,,עלה אל הר העברים...".
לפיכך אין רש"י מסתפק בהבאת דוגמא אחת לטובות שעשה משה לישראל וכתיבת ,,וכו'", אלא מפרטן, כי ככל שרב מספר הטובות שקבלו ישראל
הערות
- 1. ואף שבנח שם פרש"י: ,שהיו בני דורו אומרים אילו אנו רואים אותו נכנס לתיבה אנו שוברים אותה והורגין אותו כו'" - הרי שם כותב רש"י ,,אנו רואים אותנו נכנס". ועוד שינויים*. והנקודה: ,,בעצם" דפרשתנו מאָכט גלאַטער לומר שגם דור המבול האמינו במדה גדולה בכח ה' במה שנאמר ,בעצם גו'" (ולכן כשיכנס לתיבה - איז פארפאלן כו'**), משא"כ קודם שלומדים פרשתנו כו', בפשטות הכתובים ה"ה ,רק רע גו'" וכופרים במבול כו' (ולהעיר מפרש"י נח שם, 1).
- 2. ב, ט.
- 3. להעיר מפרש"י סוטה מד, סע"א): לשמור כו'. אבל ראה פרש"י תהלים עד, ו. ערוך ע' כשיל.
- 4. *) וראה גם פרש"י יחזקאל יד, יד. ואכ"מ. **) אבל להעיר מפרש"י נח שם, ט1
- 4. ומשנה מלשון הספרי - ,,(סייפים) וחרבות".
- 5. ראה פרש"י תצא (כג, יד) אזנך, כמו כלי זיינך.
- 6. כו, ב ואילך. פרש"י שם, ג.
- 7. וע"ד שמצינו בכ"מ שציווי א' דוחה את השני - כפרש"י קדושים יט, ג. תצא כב, יב. ועוד. וראה גם (בעניננו - מיתת משה) פרש"י מטות (לא, ה) ,ומששמעו שמיתת משה תלוי כו' לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן" - אף שהי' ציווי ,נקם גו' החלצו גו'" (שם, ב-ג). וראה לקמן הערה 32.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.