339
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
האזינו ג
א. דברי רש"י על המילים ,בעצס היוס הזה" לגבי מות משה
בסוף הפרשה' מסופר: ,וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה לאמר עלה אל הר העברים הזה הר נבו... ומת בהר...". רש"י מתעכב על המילים ,וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה" ומסביר: ,בג' מקומות נאמר בעצם היום הזה", ומציין את שני המקומות האחרים? שבהם נאמר כך: בכניסת נח לתיבה (,בעצם היום הזה בא נח...":6 וביציאת מצרים (,בעצם היום הזה הוציא ה'"י). בשני מקומות אלו כוונת הביטוי היא שבני דורו של נח והמצרים אמרו ,בכך וכך אם אנו מרגישין... ולא עוד אלא אנו נוטלין...", ותכננו לא לאפשר לנח להכנס לתיבה ולישראל לצאת ממצרים, כפי שמרחיב ומפרט רש"י, ואז ,אמר הקדוש-ברוךהוא הריני... בחצי היום וכל מי שיש
בו כח למחות יבוא וימחה". כך גם במות משה אמרו ישראל ,אין אנו מניחים אותו (ורש"י מציין את הטובות שעשה משה לישראל), אמר הקדושברוך-הוא הריני מכניסו בחצי היום...".
העובדה שרש"י רואה צורך להסביר את המילים ,,בעצם היום הזה" מובנת בפשטות, כי מילים אלו הן, לכאורה, מיותרות*: בתחילת הענין (בפרשת וילך?) כבר כתוב ,,בן מאה ועשרים שנה אנכי היום", והרי משה נפטר באותו היום. מובן כבר אפוא, שכל האירועים שארעו לאחר מכן התרחשו באותו יום, ומה באות לחדש המילים ,בעצם היום הזה"?
לפיכך מסביר רש"י שמילים אלו רומזות לכך שישראל לא הסכימו
הערות
- 1. שיחות 5
- 1. לב, מח ואילך.
- 2. מש" באברהם (לך יז, כג) ,וימל גו' בעצם היום הזה גו'" ופרש"י ,לא נתיירא כן'" - אעו שייך לנדו"ד, שהרי שם המדובר ב(גדולת מדרי') אברהם (ד,בו ביום שנצטווה כו' ולא נתירא כו'"), משא"כ בנדו"ד ד,בעצם גו'" הוא מענה הקב"ה לאמירה ד,אין אנו מניחין כו'". וראה בארוכה מפרשי רש"י כאן. - וי"ל שזהו שמפרט רש"י המנן: בג' מקומות - למעוטי הנ"ל. וראה בארוכה שיחת ש"פ האזינו תשמ"א.
- 8. נח ז, יג.
- 4. בא יב, נא. וראה לקמן הערה 10.
- 65. אצל נח כ' רש"י ,שיש בידו"* (אף שבספרי עה"פ אי' גם בנח ,שיש בו"). וטעם השינוי י"ל - כי באם יש ,,בו" כח אבל ידו חלושה - לא יוכל לבקע התיבה, כהמשך פרש"י.
- 6. אבל אין לפרש דקשה לרש"י ההוספה ,,בעצם (היום הזה)" - שהרי כמ"פ נאמר בתורה ,בעצם היום הזה" וכיו"ב ולא פרש"י כלום (בא יב, יז. אמור כג, יד. כא. כח. כט. ל). וגם בפי' בפי נח (ז, יג), לך (יז, כג. כו), בא (יב מא) - אינו מפרש תיבת ,,בעצם" (כבפי' כאן ,,במראית אורו כו'". ועד"ז בפרש"י משפטים כד, =). ולהעיר מרמב"ן אמור (שם, כח). ואכ"מ.
- 7. לא, ב ובפרש"י.
- 9. *) כ"ה בדפוסים שלפנינו. אבל בדפוס א' וב' דרש"י, ובכ"י דרש"י - כמה שינויים בזת.
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש ט'רנג לקו"ש חי"ט ע' 339
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ט ע' 339
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.