337

הארץ" - קביעתם לעדים ממש - כתוב ,הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה בזניהם את הדברים האלה ואעידה..." - ולכאורה, מהו ההבדל ביניהם?

אלא שזוהי הסיבה: משה רבינו רצה לומר ,,האזינו השמים", ,שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר", ולכן הוא הקהיל את ,זקני שבטיכם ושטריכם" - אנשי הסנהדרין וביתהדין, ובידי בית"דין נתונה הסמכות לחייב את השמים והארץ להיות עדים'ל.

יתרזעל"כן: העדות לא היתה על שמיעת ההתראה בלבד, אלא גם על מתן עדות במקרה של הכחשה, ואף ביצוע הדין של ,,תהיה בהם יד העדים תחלה", כפי שאומר רש"י בהמשך, ולכן אומר רש"י ,,שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים" - דוקא עלדידי כך הם הפכו לעדים ממש, באמצעות ביתדדין.

כדי לגלות מסירות נפש יש צורך בעדות מיינה של תורה אשר בפירוש רש"י:

יש לומר, שהסיבה בפנימיות הענינים לכך שבפרשת \ נצבים,

כשמדובר על קיום התורה והמצוות בכלל, די בעדות כסימן וזכרון, ואילו בפרשתנו, לגבי הברית, = יש צורך בעדות ממש, היא: לגבי קיום התורה והמצוות למעשה לא ייתכן שיהודי, ח"ו, יכחיש, ובמזיד לא יקיים תורה ומצוות. רק ייתכן שנכנסה בו רוח שטות ו;,נדמה לו" ש,עודנו ביהדותו"'*. ולכן, די לשם כך בסימן ותזכורת. ועדות זו היא בשתי צורות: ,,כאשר תקרה אתכם הרעה יהיו עדים שאני התריתי בכם בכל זאת". כלומר, העדים מזכירים שהרעה באה עקב איקיום תורה ומצוות, וכך נזכר היהודי שהוא מתנתק על-ידי כך מאלקות.

והדרך השניה היא, ש,שמים וארץ עצמן" מעוררים לקיים את התורה והמצוות?ל.

לעומת זאת בפרשתנו מדובר על ברית, שאיננה רק על קיום התורה למעשה, אלא בעיקר על יתר התחזקות בקיום התורה והמצוות לכל פרטיהן, ולשם כך אין די בסימן ואות, אלא יש צורך בעדות ממש.

והסיבה לכך היא: הברית להתחזקות בקיום התורה והמצוות מתבצעת עלידי גילוי כח מסירות הנפש הקיים אצל