329
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
האזינו
א. פירוש רש"י על ,,האזינו השמים"
על הפסוק ,האזינו השמים" מפרש רש"י: ,שאני מתרה בהם בישראל, ותהיו אתם עדים בדבר, שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים, וכן ותשמע הארץ. ולמה העיד בהם שמים וארץ? אמר משה: אני בשר ודם, למחר אני מת. אם יאמרו ישראל, לא קבלנו עלינו הברית - מי בא ומכחישם? לפיכך העיד בהם שמים וארץ, עדים שהם קיימים לעולם". לאחר מכן אומר רש"י פירוש נוסף' ,,ועוד, שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם. הגפן תתן פריה, והארץ תתן יבולה?, והשמים יתנו טלם:. ואם יתחייבו תהיה בהם ,יד העדים תחילה", + ועצר: את
1) ב' הפירושים ברש"י מקורם בספרי עה"פ, אבל שם הם לא בהמשך אחד (פי' הב' תחלה ,הי" ר' בנאה אומר כו'", פי' הא' בסופו ,משה העיד כו'") ובשינויים, וראה גם תנחומא ריש פרשתנו.
2) כ"ה בדפוסים שלפנינו. ובזכרי' ,את יבולה". וכ"ה בדפוס ראשון דרש"י.
3 זכרי' ח, יב.
4 ועפ"ז מובן מה שלא הביא הכתובים דבחוקותי (כו, יט) ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה, או דתבוא (כח, כג). וראה פרש"י בהנ"ל, כי שם אי"ז ,,תחלה", נוסף ע"ז כי מביא בהעונש א) מה שבניגוד להשכר, ב) ובגלוי, משא"כ בהכ' שמיכם כברזל גו'. ולהעיר מהגהות יעב"ץ ע"ז ג, א שמביא בהמשך פרש"י ,,כמש"ה והיו שמיך וגו'". אבל לא נמצא בדפוסים ובכת"י לפנינו. ואולי אי"ז מדברי רש"י אלא ראיית עצמו.
65 עקב יא, יז.
השמים* ולא יהיה מטר7...".
ההכרח לפירוש של רש"י נובע, לכאורה, מן המילים ,האזינו השמים", והרי, לכאורה, תוכן הפרשה אינו מכוון
6 הטעם שהביא הן בהשכר והן בהעונש פסוקים אלו ולא פסוקים אחרים שבתורה (ובפרט שבהשכר הביא פסוק מזכרי' ולא המפורש כמ"פ בתורה) בפשטות הוא לפי שדוקא בהן מפורש דהשכר והעונש בא משמים וארץ (מהעדים) עצמם. ועפ"ז לכאורה צ"ע מדוע כ' גם ,ועצר את השמים" שבפשוטו קאי על הקב"ה. ואולי י"ל דמפרש כבגמרא (תענית ג, ב) דועצר את השמים ולא יהי' מטר ב' ענינים הם, וא"כ עיקר הראי' הוא מ,ולא יהי" מטר". והביא גם התחלתו ,ועצר את השמים" שממנה מובן דולא יהי' מטר הוא ענין בפ"ע. אבל דוחק הוא בפשש"מ. וי"ל בפשטות דאין כוונת רש"י להביא כתובים שבהם מפורש שהשכר והעונש בא מהן מצ"ע, אלא כפשוטו שבא ע"י שמים וארץ. ולא הביא בהשכר הכתוב דר"פ בחוקותי (כו, ד) ,ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה גו'"* (וכיו"ב הכתוב דעקב יא, יד) שאין מפורש בו שבא מן השמים.
7 בהשכר נאמר ,יתנו טלם" (לא רק מטר המוכרח) ובעונש ,ולא יהי' מטר" (ופשיטא שלא יה" טל). ראה פרש"י פסוק ב' ד"ה תזל כטל. ולהעיר מתענית שם.
הערות
- 1. *) בדפוס ראשון דרש"י יש הוספה אחר תיבות יתנו טלם ,ובתורה ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וכן תנתתי מטר ארצכם מן השמים ואספת דגנך מן הארץ. לא* לפי שכתב לשון נתינה בשמים ובארץ לכך הביא ראי" משם", וכנראה שזהר מהגהה (ממעתיק וכיו"ב) שהי" כתוב על הגליון והבחור הזעצער הכניסו בפנים פרש"י
- 2. *) כ"ה ב(צילום) דפוס ראשון. וברש"י הוצאת שעוועל העתיק ,ל"א" (לשון אחר). ויש מגיהים ,לפי שלא בתב".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.