325
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 שתי הדעות לגבי קריאת התורה על :די המלך מן הענינים המופלאים? בדרך ההלכה שניתן ללמוד מפירוש רש"י זה:
בקריאת הפרשיות ממשנה תורה על ידי המלך, יש שתי דעות*, האם זוהי חובת המלך, שבזמן הקהל עליו לקרוא את פרשיות התורה לפני כל העם, או שזהו פרט במצות הקהל, שבקיומה צריכות פרשיות אלו להיקרא על ידי המלך.
כן ניתן לדון לגבי הבימה שהקימו לשם כך, האם זה לצורך המלך, שמפני כבודו צריך לבנות בימה שעליה הוא יקרא, או שזה אחד מדיני מצות הקהל.
בפשטות תלויה ההכרעה בשאלה זו, הראשונה, במקור שממנו לומדים שהמלך חייב לקרוא בתורה'*: רש"י
וילךד
בפירושו למשנה? אומר: ,ואותה קרייה על יד מלך היא כדתניא בספרי בפרשת המלך את משנה התורה הזאת אין קורין ביום הקהל אלא במשנה תורה". כלומר, לומדים זאת מהפסוק בפרשת המלך5, בפשטות, כיון שזוהי אחת מחובות המלך*. אך אם לומדים זאת מן הפסוק בפרשתנו, ,,תקרא את התורה הזאת", כדלעיל, הרי מובן5, שזהו אחד מדיני מצות הקהל>.
הערות
- 1. סוטה שם. יומא סט, ב. רמב"ם הל' חגיגה שם ה"ג וד') שהי' בעזרת נשים, כי בפשש"מ אינו מוכרח [וגם בסוטה שם לא אמרו זה אלא מפני הקושי' דאין ישיבה בעזרה כו' ורש"י לא הביא בפי' עה"ת דאין ישיבה כו' וכאן אינו מזכיר שהמלך יושב]. ולהעיר מירושלמי סוטה פ"ז ה"ז שלדעת כמה (מפרשים ש)הי' בעזרת ישראל. ראה מנחת קנאות סוטה שם. הר המורי' לרמב"ם הל' ביהב"ח שם ה"ט. ובכ"מ. ואכ"מ.
- 9. לשון השל"ה במס' שבועות (קפא, א).
- 0. בהבא לקמן ראה גם ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג ח"א מ"ע טז. ח"ג פרשה יו"ד. וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך הקהל. וש"נ. לקמן ע' 394 ואילך. וראה לקו"ש חל"ד ע' 188 ואילך והערה 20.
- 1. ונפק"מ להלכה אם קריאת המלך (וכן
- 5. הבימה*) מעכבת במצות הקהל - ראה הרי"פ פערלא שם. וראה מנ"ח שם. ועוד.
- 2. סוטה שם ד"ה שנאמר.
- 3. ועד"ז להדיעה שלמדין ממה ששנינו בספרי שם שלכך נאמר משנה תורה משום שעתידה להשתנות, להשתנן שהמלך משנן בפרשת הקהל ראה מאירי לסנהדרין ספ"ב.
- 4. עד"ז כתב הרי"פ פערלא שם, אלא שמפרש שלכן נצטוה במצות כתיבת ס"ת (לעצמו) - משנה תורה.
- 5. אבל אין מוכרח לומר שתלוי אם מונין אותן לב' מצות (- ראה רי"פ פערלא שם), כי גם לדעת היראים (סי" רפט, רצ ובהשלם רסו תלג) ועוד שמנה מ"ע בפ"ע ,,צוה הקב"ה שיקרא המלך" י"ל שמצותו הוא לא מצד חיובי המלך כ"א מדיני ומצות הקהל. וראה לשון היראים (רפט, רסו) ומנין שבמלך דבר הכתוב דכתיב כו' (וראה לשון הסמ"ג מ"ע רל). וראה חינוך מצוה תרי"ב.
- 6. ולכאו' נפק"מ גם באיזה ספר תורה הי' קורא: ע"פ דרשת רש"י בסוטה (וכן לשאר הדרשות בספרי שם) משמע שקורא בהתורה שמונחת אצלו שמצוה עליו לכותבו (ראה בארוכה ברי"פ פערלא שם), משא"כ באם למדין מפסוק שבפרשתנו ,תקרא את התורה הזאת" שבא בהמשך להכ' לפנ"ז ,ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון
- 11. *) לפ"ז צע"ק בתוד"ה כתב (סוטה שם) דהקשה לפ" רש"י שם ,יקראו בלא בימה (ביו"ט) מנלן דבימה מעכבת". וראה ט"ז או"ח סתרס"ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.