325
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפיכך צריך רש"י להוסיף שהמלך קרא זאת ,על בימה" - מקום גבוה, כדי שכולם? יוכלו לראות אותןו ולשמוע'י.
ומיד כשמזכיר רש"י שהיה זה ,על בימה", הוא צריך להבהיר שהיתה זו בימה ,של עץ שהיו עושין בעזרה", כדי למנוע שאלות העשויות להתעורר לפי מה שלמדנו לפני כן בחומש:
א) מן הנאמר ש,תקרא את התורה הזאת" יתקיים ,,בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלקיך"?י, מובן, שהיה זה במקום של פני ה' אלקים - בפנים, נס גדול ביותר! וכיצד ניתן לשנות ולבנות בימה בבית המקדש. לכן אומר רש"י ,,בעזרה", כפי שמוצאים פעמים רבות3 ,וירא כבוד ה'" - בפתח אהל מועד.
ב) כבר למדנו על המשכן, שכליו היו משמשים לתפקידם כל יום', ומובן
שמפרש ,ומי שאינו יכול לשמוע מכוון לבו לקריאה זו" - ש,,הוא במקום רחוק ובמקום שאינו יכול לשמוע", ואינו ע"פ פשש"מ - באזניהם.
9) ולכאו' בכל אופן היו צריכים לנס שכולם אנשים נשים וטף יוכלו ליכנס בעזרה. ראה אלשי"ך כאן. מאירי מגילה ה, א. אבל בפשש"מ לא נתבאר גודל העזרה ולכן לא הוכרח רש"י לפרש בזה.
0) שאז יכול (בקל יותר) לכוון לבו לקריאה זו (ראה הערה 28).
1) וכ"כ הרמב"ם (הל' חניגה פ"ג ה"ד): כדי שישמעו קריאתו.
2) וי"ל בפשטות שזהו מקורו של רש"י שהי' בעזרה, ולא כדעת ראב"י בתוספתא שם (ח) ,בהר הבית". וראה קרית ספר לרמב"ם שם ובהערה 35.
3 קרח טז, יש. חקת כ, ו. ועוד.
4) לבד קדה"ק שמפורש בו: ואל יבוא בכל עת (אחרי טז, ב).
שכך היה גם בבית המקדש. וכיצד ייתכן שתהיה בימה במקדש כדי להשתמש בה רק אחת לשבע שנים? דבר זה היה עלול אף להפריע, כנראה, לעבודה השוטפת בבית המקדש תמידלל.
לפיכך מוסיף רש"י ,של עץ שהיו עושין"- היה זה דבר ארעי, מעץ6, אשר היו עושין אותו'י במיוחד בעת שנזקקו לו אחת לשבע שנים*.
הערות
- 1. וילך - שיחות -
- 5. משא"כ באם הי' בהר הבית מקום רחב. אבל לאידך באם הי' בהר הבית אין מוכרח כ"כ לבימה שהרי לא ה" כל המקום במישור (דהחיל. י"ב מעלות וכו' - מדות פ"ב מ"ג. רמב"ם הל' ביהב"ח רפ"ו).
- 6. עוד י"ל הטעם שמפרט ,של עץ" כדי לתרץ דמכיון ש,היו עושין" אותה במיוחד להקהל, ואח"כ היו מסירים אותה הרי מפורש (ראה יב, ד) ,לא תעשון כן לה"א" ופרש"י ,אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה,
- 4. ולכן צריך לפרט ,של עץ", שע"ז לא נאמר האיסור בכתוב. אף שי"ל שבלא"ה אין בו איסור, כיון שאין צ"ל קבוע בבנין. ויש. לעיין אם כשנותצו אח"כ יש בזה משום נותץ מן העזרה. וראה באר שבע לסוטה שם ד"ה עושין לו בסופו. ואכ"מ.
- 7. ופשוט שע"פ פשש"מ אין רש"י צריך לפרש איך בנו בימה של עץ בעזרה - אף שנאמר (שופטים טז, כא) ,לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה"א" (וראה ספרי שם. ירושלמי מגילה פ"א ה"ד בטעם דחית הקהל כשחל בשבת. וראה רמב"ם וראב"ד הל' ביהב"ח פ"א ה"ט. הל' ע"ז ספ"ו. ובכ"מ) -
- 6. כי בפשש"מ פרש"י שם ,אזהרה לנוטע אילן ולבונה בית בהר הבית" (וראה רמב"ן ורא"ם שם). ולהעיר שגם בפירושו לש"ס משמע שס"ל שאין בזה משום ,לא תטע גו'" שהרי בסוטה שם (רע"ב, ובמגילה שם) הביא הטעם (ע"ז דלא עבדינן הקהל בשבת ויו"ט) דירושלמי ,מפני הבימה" והביא רק התירוץ (ע"ז דונעבדה מאתמול) דחקה לה עזרה. ואכ"מ.
- 8. וכתב רש"י ,בעזרה" ואינו מפרש (כבגמ'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.