321
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ד
6 לקוטי
וילך ד
א. דברי רש"י לגבי מצות הקהל
על מצות הקהל נאמרים במשנה ובגמרא' מספר פרטים, אך רש"י בפרשת וילך מציין רק פרטים מסויימים, ומכך ניתן לדעת אלו פרטים במצות הקהל הם הכרחיים לפי פשוטו של מקרא.
רש"י מצטט את המילים? ,תקרא את התורה הזאת" ומפרש: ,המלך היה קורא מתחילת אלה הדברים כדאיתא במסכת סוטה על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה".
הפרטים שמציין רש"י כתובים במשנה במסכת סוטה, אך במשנה מפורטים פרטים נוספים שאותם אין רש"י מציין, והם: אופן נתינת ספר התורה למלך, אילו פרשיות בדיוק הוא קרא, הברכות שאמר המלך לאחר קריאת התורה. הסיבה לכך בפשטות היא, שמטרתו של רש"י בפירושו על התורה היא לפרש את פשוטו של מקרא, ולא לפרט דינים. ואם כך אין מובן, מדוע מציין רש"י דוקא דינים אלו, כי, לכאורה א) מנין ההכרח לפרטים אלו בפשוטו של מקרא? ב) פרטים אלו אינם חשובים לצורך הבנת פשוטו של מקרא.
חלקו הראשון של פירוש רש"י
,המלך היה קורא מתחילת אלה הדברים" הוא מובן: זוהי משמעות הנאמר ,ליהושע" ולזקני ישראל: תקרא ,את התורה הזאת", כי: א) ,תקרא" לשון יחיד - אותו אדם שמצווה לאחר מכן בלשון יחיד ,הקהל", מי שבכחו להקהיל ,את העם" הוא המלך - ,,המלך היה קורא". ב) משמעות המילים ,את התורה הזאת" היא ,,את התורה הזאת לאמר ה' אלקינו..." - ,מתחילת אלה הדברים".
אך המשך דברי רש"י ,על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה" - דינים אלו אינם קשורים כלל, לכאורה, להבנת הפסוק.
ב. השאלות על פירוש רש"י
לכאורה ניתן לומר, שבעניננו רוצה רש"י לתאר כיצד התקיימה מצות הקהל, כי היא קויימה רק בזמן שבית המקדש היה קיים, ו,בן החמש" אינו יודע כיצד בוצעה המצוה, ואף בזמן הבית לא היה זה ענין שכיח, אלא אחת לשבע שנים בלבד, לכן אומר רש"י ,כדאיתא במסכת סוטה" - שפרטי מצות הקהל, שאותם אין רש"י מזכיר, כתובים במסכת סוטה וניתן ללמדם.
אך פירוש זה אינו מתקבל, כי: א) קיום מצות הקהל פשוט בהרבה יותר מאשר מצוות אחרות שקויימו בבית המקדש, החל בהקרבת הקרבנות וכדומה.
הערות
- 1. שיחות
- 1. סוטה מא, א ואילך.
- 2. פרשתנו (וילך) לא, יא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.