318

כולו בחנוכת המזבח, והקדוש-ברוךהוא הסיר על-ידי"כך את הטענה ש,לא הוא ולא שבטו..."3.

ב) לאחר מחלוקת קרח אמר הקדושברוך-הוא למשה: ,קח מאתם מטה מטה... שנים עשר מטות... ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי כי מטה אחד..."< וכפי שמפרש רש"י: ,כי מטה אחד - אף"על-פי שחלקתים לשתי משפחות - משפחות כהונה לבד ולויה לבד - מכל מקום שבט אחד הוא".

ד. הלן*ה - זרות לכהונה, בבעלי מומים לגבי כהנים

לפי האמור לעיל מובן, גם בלימוד בדרך ההלכה, כיצד במילים ,,(הכהנים) בני לוי" אשר בסוף שופטים, מרבה התורה את בעלי המומים, כדלעיל, בסעיף א

כשם שבעלי המומים הם כהנים, ואף אוכלים קדשי קדשים, שאכילתם מכפרת<, אך בכל זאת הם נקראים ,זרים" לגבי כהנים תמימים, כנאמר בתלמוד הירושלמי*: ,הוא זר, הוא

בעל מום" - כך גם בני לוי, למרות שהם ,שבט אחד" עם הכהנים, בכל זאת הם נחשבים כ,זרים" לעומת הכהנים, ולכן, מצד דוגמא זו, המילים ,בני לוי" מרבות את בעלי המומים.

וכך בעניננו: ספר התורה לא ניתן לכהנים מפני קדושת הכהתה כשלעצמה, אלא כ,כהנים בני לוי" - ככהנים הכוללים בתוכם גם את ענין הלויה, למרות שיש בכך ,זרות" לגבי חלק הכהונה שבהם.

ה. בשלושה ענינים אלו - הכהנים שונים, לכאורה

אך עדיין אין ברור: אם הכהנים נפרדים בכל זאת מן הלויים, עד אשר היו במחנה בפני עצמו?, מדוע לא ניתן להם ספר התורה ככהנים בפני עצמם, ולא רק כ,שרים" של הלויים?

שאלה זו קיימת גם לגבי שני הענינים שנזכרו לעיל - (א) הדלקת והטבת הנרות, שהיא במקום ,חנוכת המשכן והמזבח" (ב) המטה במחלוקת קרח - מדוע לא הפרידו שם את הכהנים מן הלויים?

ואדרבה: בשלושה ענינים אלו סביר יותר, לכאורה, להפריד את הכהנים משבט לוי:

א) בעניננו, אמנם נאמר< על שבט לוי כולו ,יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" - שעליהם ללמד את ישראל