305
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הנובעת מן ה,רעב" עצמו - זהה אצל כולם'.
שונה מזאת העבודה בראש השנה. למרות שזוהי עבודה הבאה מעצם הנשמה, שמעל להפרדות ושינויים, הרי כל זאת הוא בשעת העבודה עצמה (בתפילה וכדומה), אבל לאחר התפילה", כאשר ,עוזבים" את העבודה ועוסקים ב,אכלו משמנים ושתו ממתקים"9 - הרי אז ה,אכילה" וה,שתיה" נעשות אצל כל אחד באופן שונה.
ח. נצביס - האחדות בעצם הנשמה, וילך - גילוי האחדות למטה
היתרון העצום שיש בפרשת וילך על פני פרשת נצבים הוא זה:
בפרשת נצבים מדובר על אחדות כל ישראל, מ,ראשיכם שבטיכם" ועוד ,חוטב עציך עד שואב מימך", הנובעת מן המעמד של ,נצבים... לפי ה' אלקיכם", שאז ,כולם מתעלים למעלה במקור חוצבם"*.
ואילו בפרשת וילך מדובר על התגלותה של האחדות בישראל למטה, בדרגתם שלהם, וזוהי משמעות הפסוק ,וילך משה וידבר... אל כל ישראל" -
משה רבינו בדרגתו הלך והתגלה (,וידבר") לכל ישראל, בדרגתם שלהם, אך לכולם היתה זו אותה הליכה, ל,כל ישראל" באופן זהה, כי זהו האיחוד של עצם הנשמה למעלה עם הנשמה למטה.
כך גם בענין הקהל: מצד אחד אומרים חז"ל% ש,,אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע, טף .. ליתן שכר למביאיהן". דבר זה מצביע על כך שהאחדות שב,הקהל" מאפשרת הבדלי דרגות (שלא כאחדות של ראש השנה, כדלעיל). מצד שני, דוקא בסוג האחדות של ,הקהל", שיש בו הבדלי דרגות, דוקא אז ,המלך עומד... וקורא"% - קריאת התורה עלדידי המלך, המקיפה את כל ישראל באופן שווה*. (כמוסבר לעיל בסעיף ד): במעמד זה קוראים ומגלים את האחדות הפשוטה של כל ישראל, ,,קהל", בתוך ויחד עם הבדלי הדרגות?.
הערות
- 1. להעיר מהמבואר (לקו"ת הוספות לויקרא בסופן. עט"ר ש' יוה"כ פ"ה. המשך תרס"ו ס"ע קה ואילך. ע' תקמב. ועוד) שהעינויים דיוהכ"פ ענינם תענוג העצמי הפשוט (בלתי מורכב).
- 2. ראה שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תקצו.
- 3. נחמי' ח, י. שו"ע אדה"ז שם סי' תקפג ס"ד. סתקצ"ז ס"א.
- 4. וילך א שיחות 7
- 4. נסמן לעיל הערה 35.
- 5. ע"ד המבואר בהמשך תער"ב ח"ב פ' שסד - שע"י כל אופני לימוד התורה נמשך עצמות א"ס, עיי"ש. ולהעיר מלשון הרמב"ם שנעתק לעיל הערות 36, 40.
- 6. ובזה הוא העילוי באחדות של הקהל על האחדות של שמחת בית השואבה בכלל, ד,כל העם .. כולן באין לראות ולשמוע" (רמב"ם הל' לולב פ"ח הי"ד) = כי בשמחת ביה"ש ישנם חילוקים בהשמחה בין ,כל העם" ו,בגדולי חכמי ישראל" כו' ש,הם שהיו מרקדין כו' ומשמחין" כו' (רמב"ם שם); משא"כ בהקהל שקריאת התורה שע"י המלך מאחד כל ישראל באופן שוה.
- 7. להעיר מהשקו"ט (צפע"נ כללים ע' צבור, וש"נ. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 3 ואילך) אם בצבור יש מציאות של פרטים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.