302
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מסיבה זו המלך הוא הקורא בתורה - הוא מחדיר בישראל את הענין שבתורה הנעלה מהבנה והשגה?י אצל כל קהל ישראל.
גם המצוה השניה שבפרשת וילך איננה בענין לימוד התורה*, אלא - כתיבת ספר תורה, המדגישה את הקשר שבין ישראל לתורה, הזהה אצל כולם9 (בדומה לאמור לעיל על קריאת התורה בהקהל).
ה. בר"ה - ענין המלכות במקור, ביום"כיפור - המלכות למטה
ההבדל. שבין נצבים לוילך בענין תוכנם הכללי, אחדות ישראל, יובן לפי ההבדל שבין ראש השנה ליום כיפור בענין ,תמליכוני עליכם": כאמור, ראש השנה ויום כיפור הם המשכיות אחת - ענין ה,תמליכוני עליכם" של ראש השנה מתבצע במשך עשרת ימי תשובה עד להשלמתו ביום כיפור, ולכן אומרים ,,המלך הקדוש" בכל עשרת ימי
וילך א
תשובה*. אך ההבדל ביניהם הוא:
בראש השנה מתהווה ענין ,תמליכוני עליכם" בשורשו ובמקורו הראשון - אז מעוררים את התענוג ואת רצונו של עצמותו יתברך במלוכה, ובעשרת ימי תשובה מתהווה. ענין ,,ספירת" המלכות עד ליום הכיפורים, כאשר בנין המלכות מושלם, וענין
,תמליכוני עליכם" מאיר בגילוי למטה*. הענין של ,תמליכוני עליכם"
מתבצע ,,בהתאסף ראשי עם", עלדידי אחדות ישראל. מובן אפוא, שההבדל שבין ראש השנה ליום הכיפורים בקשר לאחדות ישראל הוא בהתאם להבדל ביניהם בקשר ל,תמליכוני עליכם":
בראש השנה אחדות ישראל היא בעיקר למעלה - בשורש ובמקור, ביום כיפור מתגלה אחדות זו למטה.
וזהו היתרון העצום של יום כיפור על ראש השנה:
אחדות נשמות ישראל בשורשן ומקורן איננה חידוש והתהוות חדשה, שהרי שם אין מלכתחילה מקום להפרדות ולהבדלי דרגות, כעיגול ,שאין לו בחינת ראש וסוף"*,
אך האחדות האמיתית היא כאשר
הערות
- 1. ולהעיר מאגה"ק ר"ס כט. וראה לעיל ע' 177 ואילך.
- 0. ראה רמב"ם הל' חגיגה שם: שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל. וראה סהמ"צ להצ"צ (מצות מינוי מלך בתחילתה) - שמלך ממשיך ביטול בבנ"י.
- 1. פרשתנו שם, יט. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע יח. חינוך מצוה תריג.
- 2. ראה בארוכה שאג"א סי' להדלו.
- 3. ובשאג"א שם שקו"ט דגם נשים מחוייבות בזה. וגם לפי דעת החינוך וכו' (וראה ל' הרמב"ם הל' ס"ת רפ"ז ובסהמ"צ' שלו, ובשו"ע חיו"ד רסר"ע. ועוד) שפטורות - ה"ז לפי שאינן בכתיבה (ראה מנ"ח שם).
- 4. לקו"ת נצבים נא, ב ואילך. ובכ"מ. מפע"ח שער ר"ה פ"אחג.
- 5. אין זה סתירה להמבואר בכ"מ שביוה"כ הוא עליית המלכות עד עתיק (והירידה וגילוי הוא ליום חגנו, בחגה"ס) - כי גם ביוה"כ ישנו הגילוי למטה (אלא - בשלילה, עינוים ושבתון, כדלקמן בפנים ס"ז).
- 6. לקו"ת ד"ה אתם נצבים פ"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.