302

מסיבה זו המלך הוא הקורא בתורה - הוא מחדיר בישראל את הענין שבתורה הנעלה מהבנה והשגה?י אצל כל קהל ישראל.

גם המצוה השניה שבפרשת וילך איננה בענין לימוד התורה*, אלא - כתיבת ספר תורה, המדגישה את הקשר שבין ישראל לתורה, הזהה אצל כולם9 (בדומה לאמור לעיל על קריאת התורה בהקהל).

ה. בר"ה - ענין המלכות במקור, ביום"כיפור - המלכות למטה

ההבדל. שבין נצבים לוילך בענין תוכנם הכללי, אחדות ישראל, יובן לפי ההבדל שבין ראש השנה ליום כיפור בענין ,תמליכוני עליכם": כאמור, ראש השנה ויום כיפור הם המשכיות אחת - ענין ה,תמליכוני עליכם" של ראש השנה מתבצע במשך עשרת ימי תשובה עד להשלמתו ביום כיפור, ולכן אומרים ,,המלך הקדוש" בכל עשרת ימי

וילך א

תשובה*. אך ההבדל ביניהם הוא:

בראש השנה מתהווה ענין ,תמליכוני עליכם" בשורשו ובמקורו הראשון - אז מעוררים את התענוג ואת רצונו של עצמותו יתברך במלוכה, ובעשרת ימי תשובה מתהווה. ענין ,,ספירת" המלכות עד ליום הכיפורים, כאשר בנין המלכות מושלם, וענין

,תמליכוני עליכם" מאיר בגילוי למטה*. הענין של ,תמליכוני עליכם"

מתבצע ,,בהתאסף ראשי עם", עלדידי אחדות ישראל. מובן אפוא, שההבדל שבין ראש השנה ליום הכיפורים בקשר לאחדות ישראל הוא בהתאם להבדל ביניהם בקשר ל,תמליכוני עליכם":

בראש השנה אחדות ישראל היא בעיקר למעלה - בשורש ובמקור, ביום כיפור מתגלה אחדות זו למטה.

וזהו היתרון העצום של יום כיפור על ראש השנה:

אחדות נשמות ישראל בשורשן ומקורן איננה חידוש והתהוות חדשה, שהרי שם אין מלכתחילה מקום להפרדות ולהבדלי דרגות, כעיגול ,שאין לו בחינת ראש וסוף"*,

אך האחדות האמיתית היא כאשר