302

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מסיבה זו המלך הוא הקורא בתורה - הוא מחדיר בישראל את הענין שבתורה הנעלה מהבנה והשגה?י אצל כל קהל ישראל.

גם המצוה השניה שבפרשת וילך איננה בענין לימוד התורה*, אלא - כתיבת ספר תורה, המדגישה את הקשר שבין ישראל לתורה, הזהה אצל כולם9 (בדומה לאמור לעיל על קריאת התורה בהקהל).

ה. בר"ה - ענין המלכות במקור, ביום"כיפור - המלכות למטה

ההבדל. שבין נצבים לוילך בענין תוכנם הכללי, אחדות ישראל, יובן לפי ההבדל שבין ראש השנה ליום כיפור בענין ,תמליכוני עליכם": כאמור, ראש השנה ויום כיפור הם המשכיות אחת - ענין ה,תמליכוני עליכם" של ראש השנה מתבצע במשך עשרת ימי תשובה עד להשלמתו ביום כיפור, ולכן אומרים ,,המלך הקדוש" בכל עשרת ימי

וילך א

תשובה*. אך ההבדל ביניהם הוא:

בראש השנה מתהווה ענין ,תמליכוני עליכם" בשורשו ובמקורו הראשון - אז מעוררים את התענוג ואת רצונו של עצמותו יתברך במלוכה, ובעשרת ימי תשובה מתהווה. ענין ,,ספירת" המלכות עד ליום הכיפורים, כאשר בנין המלכות מושלם, וענין

,תמליכוני עליכם" מאיר בגילוי למטה*. הענין של ,תמליכוני עליכם"

מתבצע ,,בהתאסף ראשי עם", עלדידי אחדות ישראל. מובן אפוא, שההבדל שבין ראש השנה ליום הכיפורים בקשר לאחדות ישראל הוא בהתאם להבדל ביניהם בקשר ל,תמליכוני עליכם":

בראש השנה אחדות ישראל היא בעיקר למעלה - בשורש ובמקור, ביום כיפור מתגלה אחדות זו למטה.

וזהו היתרון העצום של יום כיפור על ראש השנה:

אחדות נשמות ישראל בשורשן ומקורן איננה חידוש והתהוות חדשה, שהרי שם אין מלכתחילה מקום להפרדות ולהבדלי דרגות, כעיגול ,שאין לו בחינת ראש וסוף"*,

אך האחדות האמיתית היא כאשר

הערות

  1. 1. ולהעיר מאגה"ק ר"ס כט. וראה לעיל ע' 177 ואילך.
  2. 0. ראה רמב"ם הל' חגיגה שם: שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל. וראה סהמ"צ להצ"צ (מצות מינוי מלך בתחילתה) - שמלך ממשיך ביטול בבנ"י.
  3. 1. פרשתנו שם, יט. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע יח. חינוך מצוה תריג.
  4. 2. ראה בארוכה שאג"א סי' להדלו.
  5. 3. ובשאג"א שם שקו"ט דגם נשים מחוייבות בזה. וגם לפי דעת החינוך וכו' (וראה ל' הרמב"ם הל' ס"ת רפ"ז ובסהמ"צ' שלו, ובשו"ע חיו"ד רסר"ע. ועוד) שפטורות - ה"ז לפי שאינן בכתיבה (ראה מנ"ח שם).
  6. 4. לקו"ת נצבים נא, ב ואילך. ובכ"מ. מפע"ח שער ר"ה פ"אחג.
  7. 5. אין זה סתירה להמבואר בכ"מ שביוה"כ הוא עליית המלכות עד עתיק (והירידה וגילוי הוא ליום חגנו, בחגה"ס) - כי גם ביוה"כ ישנו הגילוי למטה (אלא - בשלילה, עינוים ושבתון, כדלקמן בפנים ס"ז).
  8. 6. לקו"ת ד"ה אתם נצבים פ"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.