286

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בשולחן-ערוך שלו, בהלכות ראש השנה* בשם ,עזרא", בפרק ח, בהמשך למסופר על שהתרחש ,ביום אחד לחודש השביעי", בראש השנה - שהורו לישראל ,אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדוננו, ואל תעצבו, כי חדות ה' היא מעוזכם", ועל* שישראל קיימו זאת למעשה - ,וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלוח מנות ולעשות שמחה גדולה..." - כתוב* ,וביום השני...".

המפרשים מסבירים* ש,ביום השני" איננו היום שלאחר ראש השנה, אלא ,ביום השני של ראש השנה", ועלדפי דברי חז"ל* הם מסבירים% שהסיבה לכך שהיו אז שני ימי ראש השנה היא, שבימי עזרא עיברו את חודש אלול.

,מלכותא דארעא" בעין ,מלכותא דרקיעא"

את המוזכר לעיל מספר נחמיה, שבראש השנה היה הענין של ,וילכו כל העם לאכול... ולעשות שמחה גדולה", יש לקשר לדברי כ"ק מוריזוחמי אדמו"ר בתחילת ספר המאמרים תש"ג*, שאנו רואים ב,מלכותא

ראש השנה

דארעא", שכאשר מכתירים מלך, הרל ,,ההכתרה באה בשמחה גדולה...",

וכיוון ש,מלכותא דארעא כעץ מלכותא דרקיעא", הרי גם כאשר מכתירים את הקדוש-ברוך-הוא בראש השנה, ההכתרה היא בשמחה גדולה.

ח. השאלה על כך

וכמאמר מוסגר יש להזכיר שאלה המתעוררת על ענין זה של הדמיון בין ,מלכותא דארעא" לבין ,מלכותא דרקיעא" בכך שהכתרת המלך נעשית בשמחה גדולה, והיא:

הרי אין הכרח שענינים שלמעלה יתבצעו כפי שהם למטה, וכיצד אומרים שכיוון שהכתרת המלך ב,מלכותא דארעא" נעשית בשמחה גדולה, צריכה גם הכתרת המלך ב,מלכותא דרקיעא" להיעשות באותו אופן?!

בדומה לכך קיימת השאלה גם לגבי כמה וכמה משלים המובאים במאמרי חז"ל על הקדוש-ברוך-הוא, ,,משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם" וכדומה - כיצד ייתכן לומר שענין כלשהו מתבצע באופן מסויים למעלה, אצל הקדוש-ברוך-הוא, משום שהוא כך למטה?!

שאלה זו נשאלת גם על המשל שמביא. המגיד ממעזריטש*, שכשם שאצל אב גשמי למטה נחקקת

הערות

  1. 0. או"ח סתקפ"ג ס"ד. וכ"ה גם בב"י שבהע' 4. וראה שיחת ש"פ תבוא ח"י אלול תש"מ.
  2. 1. פסוק יב.
  3. 2. פסוק יג.
  4. 3. פרש"י ומצו"ד עה"פ. ועוד.
  5. 4. ראה ביצה ו, א ובפרש"י שם ד"ה מימות. ועוד.
  6. 5. מצו"ד שם.
  7. 6. ד"ה יו"ט של ר"ה פ"ב.
  8. 8. שיחות
  9. 7. ברכות נח, א. וראה זח"ג קעו, ב.
  10. 8. בספרו או"ת (ב, ג). וראה לקו"א בתחלתו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.