283

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

6 לקוטי

ראש השנה *

א. ,אתם נצבים היום" - בראש השנה

על הפסוק ,,אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם...' אומר אדמו"ר הזקן? שבמילה ,היום" הכוונה היא לראש השנה, שאז ,נצבים .. לפני ה' אלקיכם", ובאופן של ,כולכם". כלומר, שכל עם ישראל מ,ראשיכם שבטיכם" עד ,חוטב עציך" ו,שואב מימיך" וכל הדרגות שביניהם, נצבים באופן של ,כולכם", וכפי שהוא מפרש שם - ,לאחדים כאחד"?.

כך נפעל הענין של ,נצבים היום כולכם" מלמעלה, עלדידי שנצבים ,לפני ה' אלקיכם",

וכפי שמוסבר בתורת החסידות* על המלה ,נצבים" - שהיא בנין נפעל,

שבני ישראל ,נצבים", - נעשים עומדים ומוקמים עלדידי הקדוש-ברוךהוא,

אך בכל זאת נדרשת עבודת האדם,

,קב שלו% ויש לומר שעל ידי כך הוא מקבל גם את ,תשעה קבין של חבירו",

שב,חבירו" הכוונה היא לקדוש-ברוךהוא (כפי שרש"י מפרש במסכת שבת? על הפסוקי ,רעך ורע אביך אל תעזוב", ש,,רעך זה הקדוש-ברוך-הוא") כלומר שעלדידי עבודתו ב,קב שלו" הוא זוכה בכל ה,עשרה קבין" - ,קב שלו" ו,,תשעה קבין של חבירו".

ב. יהודים פועלים בעבודתם ,נצבים היוס כולכם"

בפשטות הרי התחלת העבודה של יהודי בענין זה היא ,,ישראל קדשינהו לזמנים"?, ולכן אומרים בראש השנה ,מקדש ישראל ויום הזכרון".

בנוסף לכך: על-ידי שיהודים מתאספים יחד ,כאיש אחד בלב אחד""', למטרה אחת ולענין אחד - הם גורמים עלדידי עבודתם להוספה בענין של ,נצבים היום כולכם".

ובמיוחד כאשר ההתכנסות כרוכה גם בדבר גשמי שנהיה ,דם ובשר

הערות

  1. 1. *) הערת המו"ל: כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.
  2. 2. [צוה להכריז שאלו שעדייץן לא נטלו ידיהם לסעודה - יטלו עכשיה
  3. 3. אח"כ צוה להכריז שיאמרו לחיים לפני השקיעה. ואח"כ שאל אם יש עדיין ,נמושות". ואח"כ אמר:]
  4. 1. נצבים כט, ט"י.
  5. 2. בלקו"ת ר"פ נצבים. וראה זח"ב לב, ב.
  6. 3. להעיר שלפני מ"ת הי' ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד (רש"י יתרו יט, ב) נגד ההר (ראה בחיי), ולכן אז ניתנה התורה (תנחומא באבער עה"פ).
  7. 4. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 120 ואילך.
  8. 5. אוה"ת נצבים ע' א'קפט.
  9. 6. ל' חז"ל - ב"מ לח, א.
  10. 7. לא, א - ד"ה דעלך.
  11. 8. משלי כז, י. וראה פרש"י עה"פ. שמו"ר רפב"ז.
  12. 9. ברכות מט, א.
  13. 0. ראה הערה 3.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.