268

208 לקוטי שכאשר כותב ,דורות העתידים" ולא ,דורות הבאים", בכוונתו ללמדנו.

ז) החידוש בפירוש רש"י הוא לגבי משמעות המילים ,איננו פה" בלבד - ,דורות העתידים להיות". מדוע, אפוא, מצטט רש"י גם את המילים הקודמות ,ואת אשר"? ולא זו בלבד שהוא מצטטן, אלא הוא אף מבארן בפירושו: ,ואף עם", ובכך, לכאורה, אין הוא מחדש דבר.

ג. הקב"ה *כול, בפשטות, לכרות ברית עם הדורות הבאיםס

ההסבר לכל זה הוא:

רש"י אינו צריך להבהיר כיצד אפשרי לכרות ברית עם הדורות העתידים להיות, כי הדבר מובן מאלין: הקדועדברוך הוא כרת את הברית, כנאמר?' במפורש בתורה ,אשר ה' אלקיך כורת עמך היום", וכל אחד מבין שהקדוש-ברוך-הוא יכול לכרות ברית גם עם הדורות הבאים.

[הביטוי (בדבריו של משה) ,אנכי כורת את הברית הזאת" - אין משמעותו שהברית נכרתה בין ישראל לבין משה. הברית נכרתה בין הקדוש-ברוך-הוא לבין ישראל - כולל משה. ומשמעות דברי משה ,,אנכי כורת..." היא שמשה ערך את ההכנות לכריתת הברית?.

נצבים ג

ויש לומר, שכשם שכריתת ברית בכלל כרוכה בפעולה - כדברי רש"י*2 ,עושין מחיצה מכאן ומחיצה מכאן ועוברים בנתיים"? - כך גם נעשתה פעולה מסויימת בכריתת ברית זו, ופעולה זו בצע משה3.

הסבר זה פשוט כל כך, עד אשר אין רש"י צריך להבהיר שאין כאן סתירה בין הנאמר לפני כן ,,ה' אלוקיך כורת עמך..." לבין הנאמר מאוחר יותר ,אנכי כורת...."<].

וזהו הטעם הפשוט לכך שרש"י אינו צריך להסביר כיצד אמר הקדוש-ברוךהוא למשה את המצוות לכל הדורות, וכיצד חלה ברית בין הבתרים, שנכרתה עם אברהם אבינו, על הדורות המאוחרים יותר, כי בן החמש יודע בפשטות, שהקדושרברוך-הוא אינו מוגבל כלל ח"ו ובכוחו לצוות גם על הדורות המאוחרים יותר, ולפיכך אין זו קושיה בפשוטו של מקרא מלכתחילה.

ד אונפן כריתת הברית עם הדורות הבאים

כוונת רש"י באומרו ,,ואף עם דורות