267
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בתחילת פרשתנו'', לגבי הדור ההוא: ,וגרך אשר בקרב מחניך .. לעברך בברית...". ולפי האמור לעיל אין מובן: לגבי הגרים אין מתאימה הסיבה של ,,ברא כרעיה דאבוה", כי הם אינם בניהם של אלו שהשתתפו בכריתת הברית?'. כמו כן אין מתאימה, בדרך הפשט, הסיבה שהנשמות השתתפו בכריתת הברית '', כי לדעת בן החמש, כאשר גר מתגייר הוא מקבל נשמה חדשה'. ואם כך, נשארת השאלה בלתי פתורה: כיצד כרתו ברית עם ה,,גרים העתידין להתגייר"?
ה) מצד שני, כיון שההגיון הפשוט מחייב, שהברית נכרתה גם עם הגרים העתידין להתגייר - מדוע אומר רש"י ,דורות העתידים להיות" בלבד, ומשנה מלשון הגמרא על ידי השמטת הגרים (ובמיוחד כאשר לגבי הגרים זהו חידוש גדול יותר, כיוון שלגביהם אין קיימים שני הטעמים שלעיל)?
ו) הפירוש שכוונת המילים ,את אשר איננו פה" היא ל,דורות העתידים להיות" נאמר במדרש תנחומא5 באותו
ניסוח - ,,דורות העתידים לבא" - אך בתלמוד הבבלי"י והירושלמי>' נאמר בניסוח שונה: ,,דורות הבאים""'.
יש להבין: אמנם, פירושו של רש"י מוכח מפשוטו של מקרא ולא מדברי חז"ל וכדומה, אך היה בכל זאת מתאים יותר, שרש"י ישתמש בביטוי הקצר יותר ,,הבאים" הנאמר בתלמוד הבבלי והירושלמי, ולא בביטוי ,דורות העתידין" ממדרש תנחומא*'. ובמיוחד כאשר הביטוי ,הבאים" נפוץ יותר מהביטוי ,,העתידים להיות". ולפי הידוע לנו אודות הדיוק הרב בלשונו של רש"י, עד כדי כך שיש בדיוקי לשונו ענינים מופלאים, הרי ודאי הוא
הערות
- 1. כט, יו"דדיא. וראה פרש"י שם ד"ה מחוטב עציך.
- 2. וידוע מ"ש הרמב"ם לר' עובדי' גר צדק (רמב"ם בהוצאת שולזינגער, סוף כרך א, סי"ט. שו"ת הרמב"ם ירושלים תש"ך כרך ב סרצ"ג) שהגרים מתייחסים בעיקר לא ,לאברהם יצחק ויעקב (וישראל) כ"א למי שאמר והי' העולם".
- 3. וע"ד מ"ש בשבת שם. אבל להעיר שלי הגמרא שם הוא מזלייהו הוו (ולא הנשמות שלהם כו'). וראה מדרשים דלקמן הערה 17.
- 4. להעיר מפרש"י לך יב, ה.
- 5. כאן, ג. (וממשיך: אר"א וכו' למה כתיב כו' לפי שהנשמות היו שם ועדיין גוף לא נברא).
- 6. נצבים ג שיחות 7
- 7. בתנחומא ,,דורות העתידין לבא היו שם כו", ובפרש"י ,,דורות העתידים להיות", טעם השינוי ראה לקמן הערה 36.
- 6. סוטה פ"ז סה"א.
- 7. ובתיב"ע ובת"י כאן מפרש הענין (ע"פ מדרז"ל), אבל לא שמתרגם התיבות - וכמו שהוא בב"מ.
- 10. והנה גם בפרדר"א פמ"א (וראה שמו"ר (פכ"ח, ו) ובמפרשים. תנחומא (יתרו יא)) מפורש שקאי על דורות העתידין (וקרוב יותר ללשון רש"י), אלא ששם הוא לענין מ"ת. וגם מוכח שם שהכוונה להנשמות. וראה זח"א (צא, א) דכולהו בני נשא דזמינין למהוי בעלמא כולהו אשתכחו תמן כו'.
- 8. לכאורה אפשר לתרץ שבבבלי ובירושלמי הוא - לא על אתר (שאין המדובר בהסוגיא שם ע"ד הברית והשבועה דכאן), אלא בגדרי שבועה בכלל, משא"כ בתנחומא שבא לפרש הכתובים על אתר. ולכן נקט ל' התנחומא.
- 12. אבל אינו - כי זה י"ל כאשר רש"י מביא ומעתיק דרז"ל בשמם (רבותינו אמרו וכיו"ב), אבל בנדו"ד הרי מפרש (כאילו מדעת עצמו) פשוטן של כתובים, וע"כ הול"ל לשון הנמצא בש"ס ובירושלמי (וקצר יותר), ולא ל' המדרש (ושהוא באריכות יותר).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.