262
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
,לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו", ובודאי, אם נאמף"?. ש,אתם נצבים" שבפרשתנו היה כינוס בפני עצמו.
אך לפי פירוש רש"י, שהמטרה היתה ,בינסם משה לפני הקדוש-ברוך-הוא... להכניסם בברית", = מובן, ש,אתם ראיתם... המסות הגדולות..." היווה הסבר והקדמה למטרה זו של ,לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו".
ה. הצורך בפירוש ,ומדרש אגדה"
אך לפי פירוש זה אינו ברור השימוש בביטוי ,נצבים", שאיננו מצוי כל-כך. אם הכוונה היא להבהיר ש,כינסם משה לפני הקדוש-ברוך-הוא... ,להכניסם בברית", מדוע כתוב הביטוי ,נצבים", ולא הביטוי ,,עומדים" שמצוי יותר בתורה, וכפי שנאמר אף בענינו בהמשך הפרשה ,,עמנו עומד היום"?
יתרדעל-כן: לכאורה, אין ביטוי זה מתאים לפסוק גם מצד התוכן. ,נצבים" הוא, בדברי רש"י, ,,בקומה זקופה", לעומת ,,עומדים"?. והרי ,,כינסם לפני
הקדוש-ברוך-הוא... להכניסם בברית", ומובן, שהם עמדו בהכנעה ובהתבטלות, וכיצד מתאים לכאן המילה ,נצבים", המורה על עוצמה וחשיבותי??
לפיכך מביא רש"י פירוש אחר ,ומדרש אגדה", שהדברים הם כהמשך לקללות, ו,התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלי' והרי אתם קיימין לפניו" - תוך הרגשת המלה ,נצבים" המורה על עמידה איתנה.
לפי זה שונה לא רק משמעות המילה ,נצבים", אלא גם משמעות המילה ,היום":
מכיוון שאלה הם דברי פיוס על הקללות, יש לומר שהם נאמרו בסמוך לזמן התוכחה, ולפיכך אין סביר לומר שהיה זה ביום מותוי, כי: א) כוונת
הערות
- 0. כפי' הרא"ם כאן.
- 1. פסוק יד.
- 2. קרח טז, כז. וראה פרש"י וישב לז, ז.
- 3. ועפ"ז יובן מה שהוצרך רש"י לפרש לי נצבים בפ' ויגש (מה, א) ,לכל הנצבים" - ,שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישין כו'", שגם שם אי"ז עמידה סתם אלא נצבים לגבי אחיו - ד,שומעין שאחיו מתביישין". ובס"פ שמות (ה, כ) ,ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים" פרש"י ,אנשים מישראל את משה ואת אהרן וגו'", ורבותינו דרשו כל נצים ונצבים דתן ואבירם היו כו'". דגם לפי' הא' מוסבר תיבת נצבים, כי מדובר
- 5. נצבים א שיחות 21
- 6. באנשים חשובים משה ואהרן לגבי שאר האנשים. ובפ' וירא (יח, ב) ,שלשה אנשים נצבים עליו" לא הוצרך רש"י לפרש, כי מובן מעצמו שהרי מדובר שם במלאכים ואי"ז עמידה סתם.
- 7. וכן י"ל בתיבת ,נצב" ,נצבו" ,נצבת" הנאמר בתורה כמ"פ ואין רש"י מפרשם: חי' שרה כד, יג. מג. ויצא כח, יג. וראה ז, טו. בשלח טו, ח. יז, ט. יתרו יח, יד. תשא לג, ח. כא, לד, ב. ועוד - כי בכולם מובן שאין הכוונה לעמידה סתם, כ"א הדגשה מיוחדת בהעמידה, ועד"ז מובן ל' ,ויצב" הנאמר בהקמת מצבה וכיו"ב - וירא כא, כח. כט. וישלח לג, כ. לה, יד. כ. וראה גם ע"ד החסידות החילוק דנצבים ועומדים אוה"ת נצבים בתחלתו. ואכ"מ.
- 4. להעיר מבעל הטורים כאן.
- 5. אבל צע"ק דמפרש"י ס"פ תבוא כט, ג: ,ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם" משמע שגם הדיבור משם ואילך (תבוא כז, ט) הי' באותו יום. וכן מפורש ברמב"ן (תבוא כט, א) דויקרא משה אל כל ישראל מחובר ללפנ"ז ולא הלכו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.