256
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נגרם עלזידי האדם, אלא בא מלמעלה>, וכן מאב לבן (ומרב לתלמיד) - מאמינים בני מאמינים* - והאדם הוא ,,מקבל" בלבד.
אדמו"ר הזקן יישם את החסידות בכוחות השכליים של האדם - חב"ד, וכך נוצרה האפשרות והדרישה שעניני החסידות ייקלטו על-ידי האדם בכוחותיו העצמיים* - כאשר אדם יגע כדי להבין את פנימיות התורה, את תורת החסידות, עד שהדבר נקלט אצלו מצד הכוחות השכליים שלו* בנוסף לאמונתו, אז זהו דבר שהוא חידש ונוספת בו מעלה זו.
[לפיכך היתה צריכה יצירת האפשרות ,לחדש" בעבודה הרוחנית לפי החסידות על ידי כוחות עצמיים להתגלות דוקא על"ידי נשמה חדשה].
ח. ההסבר לאמרת אדמו"ר הריי"צ
זהו ההסבר לדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהבעל-שם-טוב הראה כיצד צריך לעבוד את ה', ואדמו"ר הזקן הראה כיצד אפשר לעבוד את ה:
ב,כיצד צריך" הדגש הוא על הענין
ח"י אלול שיחות -
כפי שהוא נדרש ובא מלמעלה, ב,כיצד אפשר" הדגש הוא על יכולתו של האדם, על אפשרויותיו להגיע לכך בכוחות עצמו.
ודאי וברור הוא שהחסידות הכללית הורתה דרך לעבודה בפועל לפי החסידות, ואף יותר מכך: החיות של החסידות הכללית חודרת אל האדם* עד שכל פרטי העבודות: התפילה, הלימוד, מעשה המצוות, ,כל מעשיך" - הכל נעשה באופן נעלה ביותר, בחיות חדשה.
אך כיוון שחיות זו נובעת מלמעלה - מצד האמונה - זוהי חיות כללית', החודרת ומקיפה את כל פרטי האדם בשווה, אין מורגש התוכן המיוחד לפרט זה בעבודת ה', אלא כפרטים בתוך כלל אחד.
דבר זה ניכר בענין האמונה, שהוא מכניס חיות בפרטים שבעבודת ה', לא לפי המהות הפרטית של כל עבודה, אלא באופן כללי, שהאדם בכללו - באמונתו יחיה, ולכן מקבלים כל עניניו חיות וטעם.
אדמו"ר הזקן הראה כיצד אפשר לעבוד את ה', כיצד יכול אדם לגרום לחיות בעבודת ה' בכוחות עצמו, עלידי יגיעתו בשכלו להבין את פנימיות התורה. וכך נגרמת בכל עבודה פרטית חיות חדשה, חידוש בהתאם לעומק החדש שיש לו במהות הפרטית של עבודה זן'*.
הערות
- 6. ראה תניא פל"ג.
- 7. שבת צז, א.
- 8. ראה לקו"ד שם. ובכ"מ.
- 9. בלשון הידוע (תקו"ז ת"ו בסופו) יתפרנסון מהאי חבורא דילך וכפי' המקדש מלך (בהקדמתו לזהר): יתפרנסון = .. כשיפורש להם אמיתיות מאמריו כו'. ובכסא מלך לתקו"ז שם: יתפרנסון .. יפורשו מאמריו העמוקים .. שיבינו כו' כי הלומד גירסא בעלמא כו'.
- 0. ראה בארוכה לעיל ע' 264 ואילך. 1 ראה גם לעיל שם ע' 283.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.