232

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ליעקב"*, שניהם שווים (ודרגות המקיפים שמעל להשתלשלות קשורות יותר לאומות העולם, כנודע בענין בכורת עשו*), אך למרות זאת ,ואוהב את יעקב"*. הבחירה היא מצד שורש הנשמות שבעצמותו יתברך, דרגת ,בכורים" שבנשמה, שמצידה ,יעקב הוא הבכור"י, והבחירה היא דוקא בישראלל.

2 ענין הבכורים - התבטלות וקבלת עול של עצם הנשמה - ,בכל יוס"

לפי האמור לעיל יובנו גם דברי רש"י (ב,דבור המתחיל" הקודם) על המילים ,,היום הזה ה' אלקיך מצוך" - ,בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם": גם בימים שבהם עסוקים במצוות אחרות ובלימוד פרשות אחרות בתורה, ולא בענין

4) מלאכי א, ב.

5) ראה תו"א, תו"ח ואוה"ת ר"פ וישלח. אוה"ת שבהערה הבאה. ועוד.

6) ראה אוה"ת פרשתנו ע' תתרלו ואילך. ע' תתרמב"ג.

7) ועפמ"ש באוה"ת שם (ע' תתרלח) שביטול יניקת החיצונים (,לא תבשל גדי בחלב אמו") שנעשה מצד בחי' בכורים שבנשמה, הוא ,ע"ד גרש את האמה הזאת ואת בנה" יש לבאר השייכות דפסוק זה להקריאה דר"ה. כי ע"י התעוררות הקב"ע שמצד עצם הנשמה, בחי' בכורים, פועלים שיהי" ,,גרש את האמה הזאת ואת בנה" - ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי.

ולהעיר אשר חגה"ש - זמן מתן תורתנו שאז בחר הקב"ה בישראל (ראה שו"ע אדה"ז סי' ס' ס"ד) - נקרא ,,יום הבכורים". וראה המשך וביום הבכורים תרנ"ד בסופו.

תבא א שיחות 21

הבכורים, גם אז צריכה להיות תחושה ,כאילו בו ביום נצטוית עליהם" - לגבי ה,,חוקים האלה ואת המשפטים", שכוונתם לפי פירוש רש"י למצות הבכורים'*י.

8 שזהו החידוש על מה שפרש"י לעיל בפ' יתרו (יט, א) ,שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנו", ובפ' ואתחנן (ה, ו) ,לא יהי" בעינך כו' אלא כחדשה כו'", ובפ' עקב (יא, יג) ,שיהיו עליכם חדשים כאילו שמעתם בו ביום" - שבכהנ"ל המדובר הוא שבעת קיום התומ"צ צ"ל (לא ,בדיוטגמא ישנה כו'" - פרש"י ואתחנן שם - כ"א) חדשים כו': משא"כ בנדו"ד ש,, בכל יום" - גם כשאינו עסוק ב',החוקים האלה ואת המשפטים" (בכורים) - ,יהיו בעיניך חדשים כו'".

וההכרח לזה הוא ממש"נ ,היום הזה" (ולא ,היום" סתם - כבפ' ואתחנן ועקב שם); ולכן מפרש גם משנ"א לקמן בפרשתנו (כז, ט) ,היום הזה גו'" - ,,בכל יום יהי' בעיניך כאילו היום באת עמו בברית".

[ואף שגם בפ' יתרו שם נאמר ,,ביום הזה" (ובכ"ז לא פרש"י ,,בכל יום כו") - כי שם אין תיבת ,הזה" מיותרת (שהרי אא"פ לכתוב ,ביום באו גו"), אלא שלא הי' צריך לכתוב אלא ביום ההוא (פרש"י שם); משא"כ בנדו"ד (וכן לקמן פרשתנו הנ"ל) שתיבת ,הזה" מיותרת, דהול"ל (כבפ' ואתחנן ועקב שם) ,היום" סתם].

וראה לקו"ש חכ"ד ע' 193.

*48) וכמו שהוא בהנהגת כל בנ"י - גם בן חמש ועוד קודם לזה*, שהתחלת כל יום ויום הוא באמירת ,מודה אני (איני כפוי טובה) כו' שהחזרת וכו'".

ולהוסיף. (גם ע"ד ההלכה): 1) יצי"מ צ"ל זכירתה בכ"י, והייתה ,,מאפילה לאור גדול" (טובה גדולה), והייתה על מנת והבאתי אתכם אל הארץ גו'. ולהעיר אשר ,ארמי גו" הוא חלק עקרי בהגש"פ. 2) ,כל חלב (הכי משובח - כבכורים)

הערות

  1. 1. *) כידועה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר דמבן שלש (יום הגזיזה והנחת פיאות הראש) נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט"ק וברכות השחר וברהמ"ז וק"ש שעל המטה (היום יום ע' נא).

מצוטט ב־3 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ד. לקו"ש חי"ט ע' 232
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשח"י. לקו"ש חי"ט ע' 232
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג לקו"ש חי"ט ע' 232

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.