230
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך... (כנגד המדה ,ויביאנו אל המקום הזה") הנה הבאתי... והנחתו לפני ה' אלקיך..." (כנגד המדה ,ויתן לנו את הארץ"),
אך על התוספת: ,,הגדתי היום לה' אלקיך", ואף יותר מכך, באופן של ,וענית" - הרמת קול - מגיעה לו מדה גם כנגד מדה זו, כיון שזוהי מהות המצוה. כדלעיל,
ולכן הכרחי לומר לפי פשוטו של מקרא, שהיתה מדה וענית מלמעלה כנגד ,וענית" של מביא הבכורים.
אך כיצד אפשרי הדבר, הרי כאשר היה ,כשמעכם את הקול"< טענו ישראל ,כי מי כל בשר אשר שמע קול אלקים... קרב אתה ושמע"?, שזה מתאים למשה ול,נביא אקים... כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם"*:,
ולכן הכרחי לומר שהענין של ,וענית" מלמעלה היה באמצעות בת קול2.
ח. גם בדרך החסידות קשור הפסוק ,היוס הזה" ל,ארצ... ודבש"
מן ה,,ענינים המופלאים"* שבפירוש רש"י זה:
ההסבר בפירושו, שהפסוק ,היום הזה..." מדבר על מצות בכורים, כי הוא מתקשר למילים ,ארץ זבת חלב ודבש" הכתובות לפני כן, מתאים לביאורו של אדמו"ר הזקן לפסוק זה:
ב,לקוטי תורה" מבואר, שהפסוק ,היום הזה" קשור למילים ,ארץ זבת חלב ודבש" שבפסוק הקודם, ולכן ראשי התיבות של ארבע המילים ,ודבש היום הזה הוי'" - ,,צירוף הוי' אחת""':, כי ה,וא"ו" של ,דבש" הוא ,מחובר למקרא שלמטה הימנה".
וכשם שהוסבר לפני כן לפי הפשט, שהפסוק קשור לכל ארבע המילים ,ארץ זבת חלב ודבש", אך?* עם זאת עיקר הקשר הוא למילה ,דבש", כי החובה להביא בכורים קיימת רק לגבי ,דבש", ולא ,,חלב" -
כך גם בהסבר שלפי דרך החסידות ב,לקוטי תורה", כפי שנאמר שם, ש,המקרא מחובר לפרשה שלמעלה
הערות
- 6. ואתחנן ה, ב.
- 7. שם, בגדבד.
- 8. שופטים יח, יח.
- 9. ויש להוסיף - עכ"פ ע"ד ההלכה והמדרש או לחידודי - שע"י ש,בת קול מברכתו כו" מתורץ מכיון שהברכה ובלשון הבטחה היא ,,תשנה לשנה הבאה", איך יתכן שנפסקה הבאת ביכורים ולא נתקיימה הברכה אצל מביאי בכורים (בשנה ש)לפני חורבן ביהמ"ק, כן - אסור למכור שדהו, ועאכו"כ שב"ד אסור למכור שדהו לגבות חוב וכיו"ב
- 5. - משא"כ ב,בת קול" דאין משגיחין בב"ק (ברכות גב, רע"א וש"נ), כן ברכה כזו אפשר להתבטל בסיבת החטאים של המתברך. אבל להעיר מפרש"י וישלח לב, יא (לענין הבטחת
- 6. תבא א שיחות 9
- 7. הקב"ה). וראה רמב"ם בהקדמה לפיה"מ (ד"ה והחלק השני בענין הנביא). ואכ"מ.
- 0. ל' השל"ה במס' שבועות שלו (קפא, א).
- 1. ריש פרשתנו (מא, ג).
- 31. הקדמת תקו"ז (ט, ב). והובא בפרדס שער פרטי השמות פי"ד (וענין צירוף זה ראה שם פט"ו. ע'ח ש' השמות פ"ז). והוא צירוף השולט בחודש חשון (מ"ח ריש מס' חשו).
- 2. ראה אוה"ת עה"פ (ע' תתרנג).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.