222

20 לקוטי וכדומה)*', ומובן שכאשר שתי זכירות (או יותר) הן מצוות תמידיות, הרי שאין סתירה ביניהן, ויש מקום לכולן.

[לגבי הזכירה בפה ברור, שאינה צריכה להיעשות בכל רגע ביום; וגם לגבי הזכירה בלב, אף עם נקבל שצריכה להיות תמיד בלבו, הרי גם אז אין זה מפריע לזכירה תמידית אחרת בלבו. ההוכחה לכך: קיימות שש מצוות'? שעליהן נאמר בספר החינוך!:, ש,חיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפילו רגע בכל ימיו"]2.

. הקשיים על תשובת משה רב:נו בפרקי דרבי אליעזר

כמו"כן יש להבין את תשובת משה רבינו, כפי שהיא מובאת בפרקי דרבי אליעזר: ,א"ל משה: לא דומה כוס של קונדיטון לכוס של חומץ זה כוס וזה כוס, זכור לשמור ולקדש את יום השבת שנאמר זכור את יום השבת לקדשו וזה זכור לעונש".

א) כיצד נענית שאלת ישראל - כיצד אפשרית שתי הזכירות יחדיו -

עלדידי תשובתו של משה רבינו?

ב) על מה מתבססת ההשוואה בין כוס של קונדיטון לשל חומץ?

ג) מהו הדיוק ,זה כוס וזה כוס"?

ד) מה הוא מחדש, ש,זכור לשמור ולקדש... וזה זכור לעונש?" והרי מפורש בציווים מלכתחילה, שמטרת זכירת עמלק הפוכה ממטרת ,זכור את יום השבת".

ד. חלוקת המצוות, ומהותן של המצוות שענינן זכרון

ההסבר לכך הוא:

במצוות עשה קיימים, באופן כללי, שלושה סוגים: מצוות שבמעשה, מצוות שבדיבור ומצוות שבמחשבה. השלמות בקיום המצוה מושגת כאשר גם מצוות שבעשיה מתבצעות בכוונה ובמחשבה, ולהיפך: גם מצוות שבדיבור ובמחשבה משפיעות על האדם עד לידי מעשה בפועלט,

כמו האמונה שבלב, הצריכה לגרום לקיום כל המצוות, כדברי חז"ל"<: ,בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה".

בתוך המצוות שבדבור ובמחשבה עצמן מובדלות המצוות שתוכנן זכרון, כי גם כאשר הזכרון צריך להיות בדבור, הרי מהותו ומטרתו היא כוונת