212
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אדם** - של אדם העליון", כביכול*.
מצד ,סדר השתלשלות" קיימת כביכול איזשהו ,,הגבלה" למעלה לגבי הורדת האור האלקי לעולם - יש אור אלקי שיכול לרדת אל תוך העולם, ויש אור הנעלה מן העולמות, ואור נעלה אף יותר - שאננו כלל בגדר של עולמות?.
ובאמצעות עבודה זו של ישראל נגרם ,חידוש" שגם האור שאיננו כלל בגדרם של העולמות, ואף האור שנעלה מן האור שהיה ממלא את מקום החלל לפני הצמצום9, יורד ומגיע למטה.
. ,מעקה" - הכרח" לבניית ,.בית חדש"
ה,,כלי" ל,חידוש" הוא - התבטלות. כידוע* בענין העליות, = שכאשר ,עליה" נעלית באין-ערוך לעומת הדרגה הקודמת, מוכרחה להיות לפניכן התבטלות, המכינה את הכלי לעליה. (בדומה ל,עמוד" ו;,נהר דינור", שצריך
תצאג שיחות 9
לעבור כשעולים מגן-עדן התחתון לגןעדן העליון5).
זוהי המהות הפנימית של ,מעקה": בסייגים שקובע היהודי בעבודתו - ה,מעקה" - מתבטאת התבטלות% וקבלת-עול, ההופכות אותו לכלי ראוי ל,בית חדש".
בכך ניתן להסביר בפנימיות הענינים את הסיבה לכך, שסוף הפסוק ,ולא תשים דמים בביתך..." איננו (רק) נתינת טעם למצות מעקה, אלא הוא, לפי ההלכה, ציווי בפני עצמו* [כנאמר בספרי': ועשית מעקה לגגך - מצות עשה, ולא תשים דמים בביתך - מצות לא תעשה] -
הערות
- 0. ברכות נז, ב.
- 2. ולהעיר ממרז"ל (יבמות סג, רע"א) ,כל אדם שאין לו קרקע (,לבנות עליו שידור בו" - תוד"ה שאין שם) אינו אדם". ויש לקשר זה עם הידוע (ראה המשך תרס"ו ס"ע ז' ואילך. ע' תמו. ועוד) שהכוונה דדירה בתחתונים היא בעצמותו ית' למעלה מכל גילויים.
- 1. להעיר מלקמן ע' 415.
- 2. ראה לקו"ת ראה ביאור לד"ה אחרי פ"בדג. ר"ה ד"ה והי' ביום ההוא פ"ב וה'. ברכה ד"ה מזמור שיר (הב') פ"א. ובכ"נז.
- 3. ראה המשך תרס"ו ע' ד. תקט ואילך. ועוד.
- 4. ראה תו"א ז, ג. המשך תרס"ו ע' יב ואילך. יח ואילך. ובכ"מ.
- 5. ראה תו"א שם. צו, א. המשך הנ"ל ע' טו. ובכ"מ.
- 6. ראה או"ת להה"מ עה"פ: מחיצה לגגך רצה לומר לגדלות שלך .. שלא יגבה לבך. וראה בארוכה לקו"ש תכ"ד ע' 141 ואילך.
- 7. להעיר מהמבואר בהמשך תרס"ו (ד"ה אחרי ה"א תלכו ואילך) בענין עבד פשוט, שעבודתו היא (לא מצד גילוי אור, כ"א) מתוך קב"ע ויר"ש וביטול בתכלית, ומשו"ז היא באופן של התחדשות, ועי"ז נעשה הדירה לו ית' בתחתונים שהיא המשכת אור חדש, עיי"ש בארוכה.
- 10. ועפ"ז (דמעקה שייכת לעשיית הדירה לו ית') יש לבאר ע"פ פנימיות הענינים זה שחיוב (מ"ע ד)מעקה הוא רק ב,בית דירה" (ספרי כאן. רמב"ם הל' רוצח רפי"א. שו"ע חו"מ ר"ס תכז. שו"ע אדה"ז חלק חו"מ הל' שמירת גוף ונפש כו' סעיף א').
- 8. ראה לקו"ש ([המתורגם] ח"ב ע' 89. ח"ט ע' 144 הערה 28) - שעפ"ז מתורץ פסק הרמב"ם (הל' ברכות פי"א ה"ח. שם הי"ב) דמברכין על עשיית מעקה, אף שלפנ"ז (שם ה"ד) פסק ד,,/דברים שהם משום סכנה אין מברכין עליהם", עיי"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.