197
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
תצא *
א. דעת רבי יעקב ודעת המשנה לגבי שכר מצוות, ופסק הרמב''ם בענין זה
בסוף מסכת חולין! נאמר בגמרא: ,תניא דבי רבי יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה, בכבוד אב ואם כתיב:: למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך, בשילוח הקן כתיב:: למען ייטב לך והארכת ימים, הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ולקח את הבנים ובחזרתו נפל ומת, היכן אריכות ימיו של זה, והיכן טובתו של זה? אלא, למען יאריכון ימיך - בעולם שכולו ארוך, ולמען ייטב לך - לעולם שכולו טוב, ודלמא* לא הוי הכי (=ואולי לא קרה מקרה כזה)? רבי יעקב מעשה חזא... (=ראה), אלא שכר מצות בהאי עלמא ליכא" (=אין בעולם הזה).
בלימוד פשטני נראה, שרבי יעקב חולק על דעת המשנה האומרת שם ,מה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל
וחומר על מצות חמורות שבתורה", שכוונת הדברים בפשטות היא ש,ייטב לך והארכת ימים" זוהי אריכות ימים בעולם הזה*.
וכך גם מפורש ב,סתם משנה" בתחילת מסכת פאה ,אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא: כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו... ".
אך מצד שני אנו מוצאים, שהרמב"ם פוסק": ,הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא והיא החיים שאין מות עמהן והטובה שאין עמה רעה. הוא שכתוב התורה למען ייטב לך והארכת ימים - לעולם שכולו ארוך". וכפי שהוא אומר גם בפרק שלאחר מכן? ,שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה
הערות
- 1. *) וסיום מס' חולין.
- 1. וקדושין לט, ב.
- 2. ואתחנן ה, טז.
- 3. פרשתנו כב, ז.
- 4. ראה פרש"י. ובחדא"ג שם שמפרש"י נראה דכל הך סוגיא מודלמא לא הווה הכי כו' לא שייכא אלא בפרק קמא דקדושין.
- 65. וכ"ה ע"פ פרש"י עה"ת בפרשתנו שם* - ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 139 הערה 2. דעת זקנים מבעה"ת כאן. וראה ספרי האזינו לב, מז. ולהעיר מת"י עה"פ שמחלק ,דיוטב לך בעלמא הדין ותוריך יומין בעלמא דאתי", משא"כ בכיבוד או"א בפ' ואתחנן.
- 6. רפ"ח מהל' תשובה.
- 7. רפ"ט שם.
- 9. *) ומ"ש רש"י בס"פ ואתחון ,,ולמחר לעוה"ב ליטול שכרם" (וראה לבוש האורה וצדה לדרך ר"פ עקב), ראה בארוכה לקו"ש חכ"ט (ע' 44 ואילך), שמדייק רש"י ,ליטול שכרם" (כבע"ז ג א) ולא ,,לקבל שכרם" (כהל' בעירובין כב, א) ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.