195

כי השמים והארץ הם חלק מהעולם, מלשון העלם [וביטוי כח האין-סוף בהם איננו מצד מציאותם שלהם, אלא מצד האלקות%], ורק בכח ישראל לראות בהם את כח האין-סוף, ולכן גם לאחר אמירת ה,עדות" עדיין נשארת עצמותו ית' ,,דבר הנעלם לגמרי".

ה,,בירור" והגילוי יושלמו רק לעתיד לבוא, בעת שהעולם יגיע לשיא שלימותו, כאשר ,ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר..."" - אז יתגלה בראיית כל בשר כח האין-סוף שבשמים ובארץ.

ואילו ה,עדות" של נשמות ישראל היא להיפך: המשכת עצמותו ית' בעולם על ידי ישראל באמצעות עבודתם, נעשית בשלימות מיד בעת עשיית המצוה וכדומה, ולעתיד לבוא רק יתגלה מה שכבר נעשה בזמן הגלות%.

יג. ענין ה,עדות" בעבודת האדם בדיוק כפי שקיים ענין ה,עדות" למעלה, כך הוא קיים בעבודת האדם: יש עבודה לפי טעם ודעת, שזהו

שופטים ד

,דבר הנגלה" וברור שיש לעשותה. עבודה נעלה מזאת היא עבודה שמעל לטעם ודעת, מעל לשכל, עבודה הכרוכה במסירות נפש. אך גם עבודה זו יכולה להתבצע באופן שאין היא מהווה ,,עדות", כי היא תלויה בהגבלות השכל - מסירות נפש המדודה לפי דיני ה,שולחן-ערוך"9, כאשר על כל פרט עורך האדם חישוב אם הוא חייב למסור נפשו על"כך לפי ההלכה בשולחן ערוך.

העבודה הנעלית ביותר היא, כאשר בגלל התקשרותו של היהודי לעצמותו ית' (מצד עצם הנשמה) הרי מסירות הנפש שלן היא ללא שום הגבלות וחישובים"י, ועל עבודה זו נאמר ,,אתם עדי", שבאמצעות עבודה זו ישראל ,מעידים" ומורידים את עצמות אין-סוף ברוך הוא אל תוך העולם למטה.

יד, קיום מצוות - ללא התחשבות בגשמיות ענין נוסף בכך: כיון שכל תכלית העולם היא תורה וישראל, כדלעיל, וכאשר מתגלה כוונה זו בגלוי מתבטלת המציאות החיצונית של העולם,

נלמדת מכך ההוראה: כאשר יהודי מתכונן לקיים מצוה, אל לו להתחשב בשום דבר, לא במציאות העצמית ולא בשום מציאות אחרת - כ,