179
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לנבואת*' משה":
כאשר. מישהו אומר ,שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה, או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו", אומר הרמב"ם*' שהוא ,נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה", ואותו דבר
הוא אומר בסוף הפרק"' לגבי אדם האומר ,שה' צוהו שתעבד עבודת כוכבים היום בלבד או בשעה זו בלבד", שהוא ,,בא להכחיש נבואתו של משה".
אין מובן: מאחר שאינו בא להכחיש רק את נבואת משה, אלא ציווי בתורה - ,,לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו"??, ,והנגלות לנו... עד עולם... " - צריך היה הרמב"ם לומר ,,שהרי בא להכחיש התורה", שזהו דבר מיוחד וחדש, וחמור הרבה יותר מאשר ,להכחיש נבואתו של משה", כאמור לעיל בסעיף א', שלציוויים שעל ידי הנביא, כולל, כמובן, נבואת משה, אין אותו התוקף כמצוות התורה שבהר סיני?
ד. ,להכח:ש נבואתו..." - כדי לתת סיבה שהוא נביא שקר לכאורה ניתן היה להסביר, שהרמב"ם אומר כאן ,,להכחיש נבואתו של משה", ולא ,להכחיש התורה", כי דוקא זוהי ההוכחה לכך ש,הרי זה נביא שקר", וחלים עליו כל דיני נביא השקר -
הערות
- 6. וכן משמע קצת בפרק זה (פ"ח) בתחילתו: ,ובמה האמינו בו במעמד הר סיני כו' שמעמד הר סיני כו' היא הראי" לנבואתו", שבפשטות פי' ,הראי' לנבואתו" היינו להתורה שניתנה על ידו מפי ה' (כדמוכח גם ממ"ש הרמב"ם שם ,ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת", שהברית הוא בנוגע לתורה. ולהעיר גם מספר החקירה שם (סד, א) שמביא שם את דברי הרמב"ם (,ובמה האמינו בו במעמד הר סיני") לענין אמונת קבלת התורה. ראה שם בתחילת הדרוש).
- 2. וכן ממ"ש בסיום הפרק ,לפיכך אם עמד הנביא כו' וביקש להכחיש נבואתו של משה רבינו אין שומעין לו .. שהרי זה בא אליך באות ומופת להכחיש מה שראית בעיניך", שלכאורה מדובר במי שמכחיש דין של תורה.
- 3. [משא"כ בהל' תשובה (פ"ג ה"ח) שכתב ,,שלשה הן הנקראים אפיקורסין כו' והמכחיש נבואותו של משה", שבפשטות כוונתו (לא לדיני התורה, כדמוכח מהמשך ההלכה שם (בהשלשה שנקי) ,כופרים בתורה", כ"א) שמכחיש היסוד (הז') מהי"ג עיקרים (בפיה"מ הקדמת פ' חלק) בנוגע לנבואת משה, וכמו בענין הא' ,,האומר שאין שם נבואה כו" שמכחיש היסוד (הו') בנוגע לענין הנבואה].
- 7. ראה תו"א קיט, ע"ב ,וזהו"ע התורה שנמשכה ע"י משה וכמ"ש ע"פ לאמר זה הדבר", ומטעם זה שתורה והלכות הן מבחי' ,זה" לא יתבטלו משא"כ הנביאים שנבואתם מבחי" ,כה", עיי"ש בארוכה (וראה לקמן הערות 45, 47, 53).
- 8. פ"ט ה"א.
- 6. שופטים ג שיחות 19
- 9. ה"ה.
- 0. ראה יג, א - הביאו הרמב"ם שם בתחילת הפרק.
- 1. נצבים כט, כח - הביאו הרמב"ם שם.
- 2. להעיר, שבאגרת תימן פ"ב (בתרגום קאפח - ע' לז) כתב ,כל נביא שיבא כו' וטען כי אחת מכל המצות אשר ספר התורה כולל אותן בטל חיובה הרי הוא מכחיש משה רבינו שאמר כו" ולפיכך כל נביא שיטען שהוא לזמן כו' מפני שהוא מכחיש את משה רבינו" ואינו מדגיש נבואת משה רבינו (אף שי"ל שמובן מעצמו כיון שאינו לומר ,מכחיש התורה"). וראה הקדמת הרמב"ם לפיה"מ ד"ה והחלק הראשון וסד"ה והחלק השני.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.