175

בעצם הגיור הוא נקרא ,פריש":, כמוסבר להלן.

הענין של ,פריש" ייתכן בשני אופנים: א) במקום גשמי - פרישה ממקום אחד לאחר, בלי לחזור למקום הקודם. ב) במצב - במקומו בדין תורה - הוא פורש ממצב אחד ועובר לאחר, כבענינינו, שהוא פורש ממצבו הקודם - כאינו"יהודי, כמצרי - ועובר, עלידי גיור, למצב אחר.

בענין כזה לא שייך הענין של ,הדרא לניחותא", כיוון ש,פרישתו" היא בהתגיירותו, ולא ייתכן אצלו אחרכך ענין של ,,הדרא".

לפיכך פוסקים הרמב"ם וה,שולחןערוךָ", שבזמננו מותר לגר מצרי להינשא לבת-ישראל, גם כאשר הוא נמצא במצרים, ואף כאשר לא פירש מביתו - מפני שבעצם גיורו חל עליו הענין של ,פריש".

לעומת זאת, המצרים האחרים (הנכרים), שנשארו במצרים, הרי למרות שהם מיעוט, חל עליהם דין של קבוע, ובגללם נשאר האיסור להתיישב בארץ מצרים ,שלא נלמד ממעשיהם...".

במיוחד, כאשר זוהי מציאות מיוחדת, שלא ייתכן לומר שהמיעוט בטל ברוב, מפני הסיבות הבאות: א) המיעוט הוא בכמות - מספר האנשים, ואילו האיסור

שופטים ב שיחות 199

הוא מפני איכות - קלקול מעשיהם, ומפני גודל האיכות אין הם בטלים?י. ב) גם הרוב, אנשי אומות אחרות הנמצאים במצרים, אינו מתנגד למיעוט, ואינו מבטלו, כי גם העמים האחרים הם מקולקלים, אלא שהמצרים מקולקלים יותר": ולפיכך אין לרוב די כח* כדי לבטל את המיעוט של המצרים'*.

4 המסקנה לעבודת ה' בימינו

מכל האמור לעיל, שבמצרים נמצאים עדיין מצרים קדמונים, נובעת התעוררות בעבודת ה' בימינו אלו, כדלהלן:

אמנם על כל עניני התורה חל הכלל ש,התורה היא נצחית"%* - לכל זמן ולכל מקום - אך בכל זאת, יש הבדל בין הענינים שאי-אפשר לקיימם כפשוטם, ונצחיותם היא רק ברוחניות, לבין הענינים הקיימים גם עתה בגשמיות, שבהם בולטת ה,נצחיות" ביתר תוקף, והיא מתבטאת בעולם הזה הגשמי לעיני כל העמים.