174
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ויש לומר שה,תוספות" אינו מקבל דעה זאת רק לגבי המקרה של עשרת השבטים, מפני שלהימצאותם במקומות הללו אין שום קשר לענין הקידושין,
ואילו בעניננו, האיסור לבוא בקהל נובע מהיותו מצרי, מארץ מצרים?, ובמקרה זה גם ה,תוספות" יסבור שכל עוד הוא נמצא בגבולות ארץ מצרים, חל עליו הדין של קבוע, לגבי איסור זה.
לפי כל האמור לעיל מתעוררת שוב הקושיה: כיוון שנשארו מצריים בארץ מצרים, וההיתר לבוא בקהל הוא משום ,כל דפריש...", צריכה היתה להיות בדברי הרמב"ם ובשולחן-ערוך הבחנה בין גר שיצא מארץ מצרים (שעליו חל הכלל ,,כל דפריש...") לבין גר בארץ מצרים, שעליו חל הדין של ,קבוע", והוא אסור עד ,דור שלישי"?
ה. תמיהה אחרת, על ב" דברי הגמרא על דין ,קבוע" לגבי אשה
הדבר יובן על"ידי הצגת תמיהה גדולה יותר בענין זה, כפי ששואל ,ערוך-השולחן"5: במסכת נזיר אומרת הגמרא<, שאשה היא ,לא ניידא" (כל כל כבודה בת מלך פנימה - בבית) ולכן חל עליה דין של ,קבוע". ובהמשך
נאמר בגמרא: ,וכי תימא ה"נ נייד אימור בשוקא אשכח וקדיש, התם הדרא לניחותא" (-ושמא תאמר: גם כאן יכול להיות שתהיה ניידת כאשר ברחוב נפגש בה וקידשה? - תשובה במקרה זה הרי היא חוזרת למנוחתה). כלומר, גם כאשר היא ,,פריש" מביתה - ,,בשוקא אשכח", חל עליה דין של ,קבוע", מפני שבסופו של דבר היא שבה למקום קביעותה (,הדרא לניחותא").
אם כך, כיצד אפשר בכלל לומר בעניננו את הכלל ,כל דפריש...": אף אם המצרי פורש כדי להינשא לישראלית, הרי חל עליו עדיין הדין של ,קבוע"*, אם הוא חוזר למקום קביעותו?
1 ההסבר לכך: הגיור - הוא הפרישה
ההסבר. לכך מובן מדיוק בלשון הרמב"ם: ,,שכל הפורש מהן להתגייר חזקתו שפירש מן הרוב" - מדוע מוסיף הרמב"ם את המילה ,,להתגייר"? יתרעלזכן: גם אם אין הוא פורש ,להתגייר", אלא מכל סיבה שהיא, גם אז צריך לחול עליו אותו דין?
אלא שבכך מסביר הרמב"ם, שמשמעות הענין של ,פריש" כאן איננה כפשוטו - פרישה ממקום, אלא
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.