144

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

נברא" נבע מידיעת ה' שבעתיד הוא יבחר במקום זה, הרי כבר היתה פעולה של בחירה, וכבר לא ייתכן אחרת.

במיוחד קשה הדבר לפי ההסבר הידוע' על ,,צדיק ורשע לא קאמרי*", שלו היתה ידיעת ה' מתבטאת בדיבור, היה הדבר מכוון את האדם בהכרח להתנהג בהתאם לידיעת ה', ועל"אחתכמה"וכמה בעניננו, כאשר ידיעת ה' התבטאה בפעולה,

לפיכך מוסיף הרמב"ם ,,אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא" - ,ומשם נברא" (היא לא כשאר המאורעות, הקרבנות שהקריבו במקום זה, שנבעו מכך שבעתיד יהיה זה ה,מקום אשר יבחר ה", אלא) מפני שזהו ,מקום כפרתו", המקום שאדם הראשון בחר להביא בו* את קרבנו%.

ראח ב שיחות 1565

1 מדוע מביא הרמב"ס את כל ענין הקרבת הקרבנות במקום זה!

ברם, עדיין לא מובן: אם גם לדעת הרמב"ם ,מקומו מכוון ביותר" לא מפני שהקריבו בו קרבנות, אלא מפני בחירת הקדוש-ברוך-הוא, מדוע הוא מביא בהלכות בית הבחירה את כל הענין ש,הוא המקום שבנה בו אברהם... נח.... ממקום כפרתו נברא"?

יש לומר, שבכך מסביר הרמב"ם מדוע ,,אין משנין אותו ממקומו לעולם".

כי אמנם זהו ה,מקום אשר יבחר ה'", אך זו אינה הוכחה* לשלילת אפשרות לשינויו ולהחלפתו במקום אחר**.

הערות

  1. 1. הראשון מקריב בו מקודם כו' קין והבל כו'", ולא = ,הוא המזבח שיקריבו בו בביהמ"ק". והיינו שידיעתו ית' שהוא מקום המזבח בביהמ"ק (דעתיד) לא באה בדיבור. וראה לעיל הערה 16.
  2. 3. שער התשובה לאדהאמ"צ ח"א כ, ד ואילך. תו"ח תולדות יג, ג ואילך.
  3. 4. תניא פ"א. וראה נדה טז, ב.
  4. 5. ראה תיב"ע נח ח, כ: מדבחא דבנא אדם בעידן דאיטריד מן גנתא דעדן ואקריב. עלוי קרבנא. וראה ע"ז ח, א.
  5. 6. כמו שמביא תיכף לפנ"ז. וע"פ המבואר בפנים יומתק מה שהביא לשון הב"ר דוקא, ולא מירושלמי (נזיר פ"ז ה"ב. הובא בכס"מ שם) ,נטל הקב"ה ממקום המזבח וברא בו אדה"ר", או מפדר"א (רפי"ב. וראה שם רפ"כ) ,,ממקום טהור וקדוש .. ממקום בית המקדש" - כי ב,מקום כפרתו" כוונתו (לא למזבח וביהמ"ק שלאחרי הבחירה, כ"א) למקום שהביא אדה"ר קרבנו. = אבל להעיר ש(גם) בב"ר שם ממשיך ,,היך מה דאת אמר מזבח אדמה תעשה לי". ואכ"מ.
  6. 7. ועד"ז אין הכרח מהכתוב ,זה מזבח לעולה לישראל" - כי דחז"ל כשנאמר ,זה" ,את" (החודש הזה, זאת החי' ועוד) - הוא דיוק בהדבר עצמו ולא בנוגע למקומו וענין שחוץ הימנו. וגם כאן הול"ל עד"ז - שבא ללמד שכל מזבח צ"ל כמזבח זה (רבוע ארכו כרחבו וכו' - ראה רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ב הי"ז. ועוד).
  7. 7. ועפ"ז יומתק זה שמביא בה"א הענין ,ובמקדש (במקום המזבח) נעקד יצחק כו' שנאמר כו" (ולא דיו בהפסוק ,זה מזבח לעולה לישראל") - להוכיח שהכוונה בזה היא קביעת מקום המזבח (ראה לקמן בפנים) כי מהלשון ,וזה מזבח לעולה" אין הכרח שקאי על קביעת המקום, כנ"ל.
  8. 8. וע"פ הנ"ל מובן מה שהוצרך הרמב"ם להוסיף לעיל (פ"א ה"ג) - בנוגע לזה ש,אין שם בית כו" אלא בירושלים בלבד כו" - ראי' ב' מהכתוב ,,זאת מנוחתי עדי עד", ולא הסתפק בהראי" ,ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלקים וזה מזבח לעולה לישראל" - כי מהפסוק ,זה בית גו' וזה מזבח גו' אין הכרח על קביעות מקום הבית. וגם אין הכרח שמצד בחירה זו ,נאסרו כל המקומות" (כדלקמן בפנים). ולכן מביא הכתוב ,,זאת (דוקא) מנוחתי עדי עד". וראה בהנסמן לקמן הערה *57.
  9. 8. וכמוכרח בנדו"ד גופא, שגם בשילה נאמר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.