138

באופן של ,,אנכי אנכי הוא מנחמכם"?י, פעמיים ,אנכי" - גילוי נשגב יותר ממתן תורה, ששם כתוב רק פעם אחת ,אנכי"; כמודכן מדובר בהפטרות גם על השפע העצום ,ורב טוב לבית ישראל"\י, ולא טוב רגיל, דבר שאיננו נמצא בהפטרות אחרות.

הסיבה לכך היא: בתקופה של שבעה דנחמתא מתגלים החסדים המכוסים?י, המוסתרים בג' דפורעניתא, בזמן בין המצרים, כי, כאמור לעיל, דוקא מפני שורשם הנעלה הם לא נראו בגלוי כטוב וחסד", ולהיפך: בחיצוניות נראו הדברים כמיצר ופורעניות, ופעולת שבעה דנחמתא היא, שגם הטוב הנעלה הזה, מתגלה*.

וגם הסדר של אופן גילוי החסדים רמוז בהפטרות, ובמיוחד בהפטרת פרשתנו* ,עניה סוערה לא נחמה...".

האבודרהם%* מביא מן המדרש סיבה להפטרות של ,שבעה דנחמתא"

ראח א

ולסדרן: בהפטרה הראשונה אומר הקדוש-ברוך-הוא לנביאים ,,נחמו נחמו עמי" - שהם ינחמו את ישראל, על כך באה תשובת כנסת ישראל בהפטרה השניה ,ותאמר ציון עזבני הו"" - הנחמה באמצעות הנביאים היא כאילו ,עזבני הו'", ישראל רוצים שהנחמה תבוא מהקדוש-ברוך-הוא עצמו, ולא באמצעות נביאים. כאשר מוסרים הנביאים לה', בהפטרה השלישית, ש,,עניה סוערה לא נחמה", אומר על כך הקב"ה, בהפטרה הרביעית, ,,אנכי אנכי הוא מנחמכם" - הוא מקבל את תביעתם ומנחמם בעצמו. אחר כך באות ההפטרה החמישית וההפטרה השישית ,רני עקרה לא ילדה" ו,קומי אורי כי בא אורך", שהן הנחמות שהקדושרדברוך-הוא בעצמו אומר לישראל, ועל כך עונה כנסת ישראל בהפטרה השביעית ,שוש אשיש בהו" - עתה, לאחר נחמת הקדוש-ברוך-הוא ב,רני עקרה" ו,,קומי אורי", הרי ,שוש אשיש בהו" תגל נפשי באלקי..." - בקדוש-ברוך-הוא עצמו.

לכאורה אין מובן: הקדוש-ברוך-הוא שיודע הכל, ויודע את העתיד, הלוא ידע מלכתחילה שהנחמה באמצעות הנביאים לא תתקבל עלדידי ישראל, והוא עצמו ינחמם. מדוע הוא דחה אפוא את נחמתו שלו עד שישראל יטענו: עזבני הוי' ואד' שכחני?

אבל לפי הדברים שלעיל מובן: זהו זמן שבא לאחר הירידה הגדולה כל כך של תשעה באב, ולפיכך ייתכן שישראל יסתפקו בנחמה באמצעות