129

לעומת זאת כתוב בפירוש רש"י לרי"ף, ש,מאחרין עד אחר השבת לפי שכל היום של ערב"שבת זמן הוא למביא עצים עד עכשיו, ואינם רוצים שיכנסו בזמנם להביא עצים וקרבן עצים בעוד שזמן הישנים עדיין להביא""' (כלומר, שאז עדיין זמנם של הקודמים), ולכן אין הגמרא צריכה להגיד את הסיבה שבגללה ,מאחרין ולא מקדימין" לגבי ,זמן עצי כהנים והעם" - מפני שכאן זהו ,מילתא דפשיטא" (=דבר פשוט ביותר).

לפי טעם זה יוצא, שלו ל,מביא עצים עד עכשיו" לא היה איכפת שמשפחה אחרת תביא עצים וקרבן עצים בזמנו, ניתן היה להקדים את קרבן"העצים לערב"שבת, למרות ש,אכתי לא מטא זמן חיובייהו"'.

ב. השלכת פירוש רש"י לש"ס בענין הצדקה להבדל בין שני פירושי רש"י אלה, אם ,לא מקדימין" במקרה זה מפני ש,אכתי לא מטא זמן חיובייהו" אם לאו, יש השלכות גם על ענינים אחרים, כדלהלן:

ב,ירושלמי"?' מצויה מחלוקת בין

עשרים באב שיחות 9

אמוראים, אם גבאי צדקה צריך ללוות כסף למען עני נצרך כש,אין בכיס", ולהחזיר זאת ממעות צדקה שיתקבלו מאוחר יותר. ה,רוגוטשובי" אומר'', שהסיבה לדיעה ש,אין אומרים ללוות" קשורה לפירוש רש"י' הנ"ל על הגמרא, לפיו רואים ש,האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא" - וכך גם בענין זה של צדקה:

לגבאי צדקה אסור ללוות כסף ,בשאין בכיס", כי אסור להשתמש בכספי"צדקה שינודבו מאוחר יותר כדי לשלם חוב מוקדם יותר, מפני שאז יוצא ש,נתקיים הצדקה קודם זמן קביעות הנדר"' - מצות הצדקה נעשתה לפני הזמן שנדר הנותן את הכסף לצדקה, ובאמצעות החזרת החוב הקודם אין האדם יוצא ידי חובת נדרו לצדקה.

4 וצ"ע בצפע"נ שם שמביא ג"כ מר"ן מגילה שם (וכנראה כוונתו למ"ש שם במשנה ד"ה וזמן ,והי' לכל אחד זמן קבוע לספק בו עצים .. לפי שאינו דוחה מאחרין כו") - שהרי בר"ן שם (לאח"ז) מפורש שהטעם הוא ,מפני חברו כו", כנ"ל הערה 10.

5 ומאן דפליג שם וס"ל שאומרין ללות*, הוא (לא מפני שפליג על סברא זו, כ"א) מפני ,דמארי" דמועדיא קיים", היינו משום ד,אצלו (הקב"ה) ליכא גדר זמן" (מהד"ת שם, ע"ש).