115

המילה ,בעתו", ומפרש: ,בלילותז שלא יטריחו אתכם. דבר אחר: בעתו בלילי שבתות* שהכל מצויץ בבתיהם",

ואילו על ,,בעתם" שבפרשת בחקותי - ,ונתתי גשמיכם בעתם" - מפרש רש"י: ,בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, כגון בלילי שבתות""'.

יש להבין:

א) מדוע מסתפק רש"י בפרשת בחקותי בפירוש ,כגון בלילי שבתות", ובפרשתנו הוא אומר על כך פירוש נוסף''?

ב) יותר מכך: את הפירוש ,,בלילי שבתות" אומר כאן רש"י כפירוש שני. כלומר, אין זה הפירוש העיקרי של פשוטו של מקרא. הפירוש הראשון והעיקרי הוא ש,בעתו" הכוונה סתם בלילות - להיפך מפרשת בחקותי, ששם הפירוש של ,בעתם" הוא דוקא ורק ,,בלילי שבתות".

ג) בפרשת בחקותי אומר רש"י לפני כן את התוכן - ,בשעה שאין דרך בני אדם לצאת", ואחר כך את הזמן

המדוייק ,,כגון בלילי שבתות". ואילו בפרשתנו אומר רש"י את הדברים בסדר הפוך: תחילה ,בלילי שבתות" ואחר כך ,,שהכל מצויין בבתיהם":'.

ד) בפרשת בחקותי מדבר רש"י על השלילה - ,שאין דרך בני אדם לצאת", ואילו כאן הוא מדבר על החיוב: שהכל מצויין בבתיהם.

ה) בפרשת בחקותי נאמר ,בני אדם", ואילו כאן - ,,שהכל".

וו לפני שאומר רש"י כאן את הפירוש השני ,בלילי שבתות" הוא מצטט מן הפסוק שוב את המילה ,בעתו" - ,דבר אחר: בעתו בלילי שבתות...".

ג. בפרשת בחקותי הברכה לבני"ישראל, בפרשתנו - לארץ"ישראל

ההסבר לכל זה הוא:

ההבדל הבסיסי בין הברכה שבפרשת בחקותי לבין הברכה שבפרשתנו הוא: שם נאמר ,ונתתי גשמיכם בעתם" - גשמי ישראל, וכאן נאמר ,ונתתי מטר ארצכם" מטר הארץ. כלומר, בפרשת בחקותי מברכים את בני ישראל בגשמים, ואילו כאן מברכים את הארץ, ורק על ידי כך מגיעה הברכה לבעלי הארץ, לישראל.

זוהי הסיבה להבדל בסוג הברכות בין

2 ובדרז"ל כאן ודפ' בחקותי לא הובאו לשונות הנ"ל (התוכן), רק הזמן - ,בלילי שבתות".