110
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כלל חשיבות וערך אצל בני אדם, והם הפקר מאליהם*:*. ולכן, אף אם יש בעל"בית אשר מקפיד בכל זאת, בטלה דעתו, ולא רק בגלל דעת כל בני האדם, אלא מפני שאין כלל בעלות על אבק זה מפני חוסר חשיבותו*, כפי שמדייק הרבי מוהר"ש ב,רשימתו": ופירוש מפני שהם הפקר ואינם שייכים להבעלים.
במילים אחרות: במקרה של מפסגי אילנות וכדומה, כאשר הדבר תלוי בהקפדת בעל הבית או במנהג אנשי המקום, הרי ההפקר או המתנה הם מצד
*32) להעיר מפירורי חמץ ,שהם בטלים מאליהם ואין צריך לבטלם ולהפקירם שמאליהם הם הפקר שהרי אינם חשובים כלל בעיני בנ"א" (שו"ע אדה"ז סי' תל"ד ס"ו, ממג"א שם סק"ה. וראה מג"א סי' תמד, סק"ו. סי' תס סק"ב).
3 עפ"ז אולי יש לפרש חילוק הלשונות דבמסתתי אבנים נאמר ,אין בהם משום גזל" וב,מספגי אילנות כו'" ,הרי אלו שלו", דאף שבפשטות משמע דבבבא הא' לא מדובר דוקא בפועל, משא"כ בבבא הב' (ראה יש"ש שם דהלשון ,אין בהם משום גזל" אין מדובר בפועל), הרי"ז גופא טעמא בעי. וע"פ הנ"ל מובן כי הלשון ,אין בהם משום גזל" פירושו שהם הפקר ואינם שייכים לשום בנ"א, כי גם מצד האומן הוא הפקר, משא"כ בבבא הב'. בסגנון אחר: במסתתי אבנים מתאר החפצא, ,אין בהם משום גזל", ובבבא הב' - בנוגע להגברא ,הרי אלו שלו" (ראה לקמן בפנים)*.
וע"פ הנ"ל יש לקיים דיוק הנ"ל ס"ג (דבמסתתי אבנים אין בהם משום גזל גם ,אם הי' עושה אצל בעה"ב) כי החשיבות דפסולת מסתתי אבנים היא פחותה גם מהנסורת שהחרש מוציא במעצד. וראה לקמן הערה 42. והפי' בהרשימה ,והאומן קרוב יותר לזה" ראה לקמן בפנים ס"ו.
הגברא, אך החפץ כשלעצמו הוא בעל חשיבות מסויימת. ואילו הדין,,אין בהם משום גזל" לגבי מסתתי אבנים (וכן לגבי כשות וחזיז), הרי זהו הפקר מצד החפצא עצמו.
ה. ההבדל בין הברייתא והתוספתא כרוך בהבדל שבין בבל לאר> ישראל
לפי זה יש לומר, שזהו הטעם למחלוקת בין הברייתא, לבין התוספתא האומרת שגם אצל מסתתי אבנים תלוי הדין בהקפדת בעל הבית, כפי שיובהר להלן.
ההבדל. הכללי בין הברייתא לבין התוספתא, כפי שמבואר במפרשי כללי הש"ס', הוא: ,,תוספתא היא שנתוספה על המשנה. לפיכך אינה כתובה לא בלשון תניא ולא בלשון תנו רבנן... שהתוספתות הם שסידר רבי חייא בפני רבי והיה אומר לו כתוב כך וכך והיינו דאמרינן רבי לא שנאה רבי חייא מנין לו, וברייתות הם משניות שנאמר שלא מדעת א רבי חוץ ממדרשו...". ,וכך חברו רבי חייא ורבי אושעיא וחכמים אחרים, ברייתות. רצה לומר לשון ברא, חוץ, שנאמרו חוץ למדרשו של רבי"*.
לפי זה יוצא שהתוספתא שסידר רבי
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.