103

התחיל במצוה ,ויקח משה את עצמות יוסף עמו" חלה עליו בפרט החובה לגמור את מעשה המצוה, וכיון שמתוך אונס לא הספיק לגומרה, ,,וגמרוה בני ישראל", היא נקראת על שמם,

יש לומר, שההסבר לכך הוא5: בענינים שחלים על הציבור, כאשר מישהו מתחיל לבצעם הוא בדומה ל,שליח" הציבור במצוה זו, ומוטלת עליו חובה מיוחדת, כשליח, לגמור את המצוה**.

₪ אם לא *יצאו בני גד ובני ראובן חלוצים - ייחשב הדבר ל,חטא"

ויש לומר, שדומה לכך היה הענין של בני גד ובני ראובן: על בקשתם ,יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה אל תעבירנו את הירדן"* אמר להם משה בתחילה ,,האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"", ורק לאחר שענו* ,אנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל..." קבל זאת משה - ,אם תחלצו לפני ה' למלחמה ועבר לכם כל חלוץ... ונכבשה הארץ לפני ה'", ועם זאת הוא מדגיש ,,ואם לא תעשון כן

הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם".

ולכאורה ניתן לשאול: אכן, הם קבלו על עצמם ש,נחלץ חושים", אך מדוע הביע זאת משה באופן חמור כל כך, שאם לא באופן של ,חלוצים תעברו" ו,לפני אחיכם בני ישראל" הרי אז ,חטאתם לה'", שמכך מובן שאף אם ייצאו ויילחמו עם כל ישראל בשווה, אם כי לא חלוצים, זהו ענין של ,חטאתם"ל.

ולפי האמור לעיל ניתן לומר שזה קשור לכלל ,,אם התחלת במצוה גמור אותה":

כיבוש ארץ ישראל היא מצוה% המוטלת על כל ישראל באופן שווה, זוהי חובת הציבור. כאשר הנחילו את ארץ סיחון ועוג לבני גד ולבני ראובן היא נעשתה חלק מארץ ישראל\. ויוצא, שעל ידי שנחלו את ארץ סיחון ועוג הם התחילו את מצות כיבוש ארץ ישראל.

בכך מתורצת גם הסתירה בפירוש רש"י": במקום אחד% הוא אומר ,כיון